1 אם־בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין־בי אהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃ [1] [2] [3]
2 ואם תהיה־לי נבואה ואדע כל־הסודות וכל־הדעת ואם תהיה־לי אמונה רבה עד להעתיק הרים ממקומם ואין־בי האהבה הייתי כאין׃ [4]
3 ואם־אחלק את־כל־הוני ואם־אתן את־גופי לשרפה ואין־בי האהבה כל־זאת לא תועילני׃
4 האהבה מארכת־אף ועשה חסד האהבה לא תקנא האהבה לא תתפאר ולא תתרומם׃
5 לא תעשה דבר־תפלה ולא־תבקש את אשר־לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃
6 לא תשמח בעולה כי עם־האמת תשמח׃
7 את־כל תשא את־כל תאמין את־כל תקוה ואת־כל תסבל׃
8 האהבה לא־תבל לעולם אבל הנבואות תבטלנה והלשנות תכלינה והדעת תבטל׃
9 כי־קצת הוא שידענו וקצת הוא שנבאנו׃
10 וכבוא התמים אז עבור תעבר הקצת׃
11 כאשר הייתי עולל כעולל דברתי כעולל הגיתי כעולל חשבתי וכאשר הייתי לאיש הסירתי דברי העולל׃ [5]
12 כי כעת מביטים אנחנו במראה ובחידות ואז פנים אל־פנים׃ [6]
13 כעת יודע אני קצתו ואז כאשר נודעתי אדע אף־אני׃ (13:14) ועתה שלש־אלה תעמדנה האמונה והתקוה והאהבה והגדולה שבהן היא האהבה׃ [7]