1 והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃
2 ויאמרו לו עבדיו יבקשׁו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי־לו סכנת ושׁכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃
3 ויבקשׁו נערה יפה בכל גבול ישׂראל וימצאו את־אבישׁג השׁונמית ויבאו אתה למלך׃
4 והנערה יפה עד־מאד ותהי למלך סכנת ותשׁרתהו והמלך לא ידעה׃
5 ואדניה בן־חגית מתנשׂא לאמר אני אמלך ויעשׂ לו רכב ופרשׁים וחמשׁים אישׁ רצים לפניו׃
6 ולא־עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשׂית וגם־הוא טוב־תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשׁלום׃
7 ויהיו דבריו עם יואב בן־צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃
8 וצדוק הכהן ובניהו בן־יהוידע ונתן הנביא ושׁמעי ורעי והגבורים אשׁר לדוד לא היו עם־אדניהו׃
9 ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשׁר־אצל עין רגל ויקרא את־כל־אחיו בני המלך ולכל־אנשׁי יהודה עבדי המלך׃
10 ואת־נתן הנביא ובניהו ואת־הגבורים ואת־שׁלמה אחיו לא קרא׃
11 ויאמר נתן אל־בת־שׁבע אם־שׁלמה לאמר הלוא שׁמעת כי מלך אדניהו בן־חגית ואדנינו דוד לא ידע׃
12 ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את־נפשׁך ואת־נפשׁ בנך שׁלמה׃
13 לכי ובאי אל־המלך דוד ואמרת אליו הלא־אתה אדני המלך נשׁבעת לאמתך לאמר כי־שׁלמה בנך ימלך אחרי והוא ישׁב על־כסאי ומדוע מלך אדניהו׃
14 הנה עודך מדברת שׁם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך׃
15 ותבא בת־שׁבע אל־המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישׁג השׁונמית משׁרת את־המלך׃
16 ותקד בת־שׁבע ותשׁתחו למלך ויאמר המלך מה־לך׃
17 ותאמר לו אדני אתה נשׁבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי־שׁלמה בנך ימלך אחרי והוא ישׁב על־כסאי׃
18 ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃
19 ויזבח שׁור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שׂר הצבא ולשׁלמה עבדך לא קרא׃
20 ואתה אדני המלך עיני כל־ישׂראל עליך להגיד להם מי ישׁב על־כסא אדני־המלך אחריו׃
21 והיה כשׁכב אדני־המלך עם־אבתיו והייתי אני ובני שׁלמה חטאים׃
22 והנה עודנה מדברת עם־המלך ונתן הנביא בא׃
23 ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישׁתחו למלך על־אפיו ארצה׃
24 ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישׁב על־כסאי׃
25 כי ירד היום ויזבח שׁור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשׂרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושׁתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃
26 ולי אני־עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן־יהוידע ולשׁלמה עבדך לא קרא׃
27 אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את־עבדיך מי ישׁב על־כסא אדני־המלך אחריו׃
28 ויען המלך דוד ויאמר קראו־לי לבת־שׁבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃
29 וישׁבע המלך ויאמר חי־יהוה אשׁר־פדה את־נפשׁי מכל־צרה׃
30 כי כאשׁר נשׁבעתי לך ביהוה אלהי ישׂראל לאמר כי־שׁלמה בנך ימלך אחרי והוא ישׁב על־כסאי תחתי כי כן אעשׂה היום הזה׃
31 ותקד בת־שׁבע אפים ארץ ותשׁתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃
32 ויאמר המלך דוד קראו־לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן־יהוידע ויבאו לפני המלך׃
33 ויאמר המלך להם קחו עמכם את־עבדי אדניכם והרכבתם את־שׁלמה בני על־הפרדה אשׁר־לי והורדתם אתו אל־גחון׃
34 ומשׁח אתו שׁם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על־ישׂראל ותקעתם בשׁופר ואמרתם יחי המלך שׁלמה׃
35 ועליתם אחריו ובא וישׁב על־כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על־ישׂראל ועל־יהודה׃
36 ויען בניהו בן־יהוידע את־המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃
37 כאשׁר היה יהוה עם־אדני המלך כן יהי עם־שׁלמה ויגדל את־כסאו מכסא אדני המלך דוד׃
38 וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את־שׁלמה על־פרדת המלך דוד וילכו אתו על־גחון׃
39 ויקח צדוק הכהן את־קרן השׁמן מן־האהל וימשׁח את־שׁלמה ויתקעו בשׁופר ויאמרו כל־העם יחי המלך שׁלמה׃
40 ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושׂמחים שׂמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃
41 וישׁמע אדניהו וכל־הקראים אשׁר אתו והם כלו לאכל וישׁמע יואב את־קול השׁופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה׃
42 עודנו מדבר והנה יונתן בן־אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי אישׁ חיל אתה וטוב תבשׂר׃
43 ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך־דוד המליך את־שׁלמה׃
44 וישׁלח אתו־המלך את־צדוק הכהן ואת־נתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃
45 וימשׁחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משׁם שׂמחים ותהם הקריה הוא הקול אשׁר שׁמעתם׃
46 וגם ישׁב שׁלמה על כסא המלוכה׃
47 וגם־באו עבדי המלך לברך את־אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את־שׁם שׁלמה משׁמך ויגדל את־כסאו מכסאך וישׁתחו המלך על־המשׁכב׃
48 וגם־ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישׂראל אשׁר נתן היום ישׁב על־כסאי ועיני ראות׃
49 ויחרדו ויקמו כל־הקראים אשׁר לאדניהו וילכו אישׁ לדרכו׃
50 ואדניהו ירא מפני שׁלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃
51 ויגד לשׁלמה לאמר הנה אדניהו ירא את־המלך שׁלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישׁבע־לי כיום המלך שׁלמה אם־ימית את־עבדו בחרב׃
52 ויאמר שׁלמה אם יהיה לבן־חיל לא־יפל משׂערתו ארצה ואם־רעה תמצא־בו ומת׃
53 וישׁלח המלך שׁלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישׁתחו למלך שׁלמה ויאמר־לו שׁלמה לך לביתך׃