1 והמלך שׁלמה אהב נשׁים נכריות רבות ואת־בת־פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃
2 מן־הגוים אשׁר אמר־יהוה אל־בני ישׂראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שׁלמה לאהבה׃
3 ויהי־לו נשׁים שׂרות שׁבע מאות ופלגשׁים שׁלשׁ מאות ויטו נשׁיו את־לבו׃ [1]
4 ויהי לעת זקנת שׁלמה נשׁיו הטו את־לבבו אחרי אלהים אחרים ולא־היה לבבו שׁלם עם־יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃
5 וילך שׁלמה אחרי עשׁתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שׁקץ עמנים׃ [2] [3]
6 ויעשׂ שׁלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃
7 אז יבנה שׁלמה במה לכמושׁ שׁקץ מואב בהר אשׁר על־פני ירושׁלם ולמלך שׁקץ בני עמון׃
8 וכן עשׂה לכל־נשׁיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃
9 ויתאנף יהוה בשׁלמה כי־נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישׂראל הנראה אליו פעמים׃
10 וצוה אליו על־הדבר הזה לבלתי־לכת אחרי אלהים אחרים ולא שׁמר את אשׁר־צוה יהוה׃
11 ויאמר יהוה לשׁלמה יען אשׁר היתה־זאת עמך ולא שׁמרת בריתי וחקתי אשׁר צויתי עליך קרע אקרע את־הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך׃
12 אך־בימיך לא אעשׂנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה׃
13 רק את־כל־הממלכה לא אקרע שׁבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושׁלם אשׁר בחרתי׃
14 ויקם יהוה שׂטן לשׁלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום׃
15 ויהי בהיות דוד את־אדום בעלות יואב שׂר הצבא לקבר את־החללים ויך כל־זכר באדום׃
16 כי שׁשׁת חדשׁים ישׁב־שׁם יואב וכל־ישׂראל עד־הכרית כל־זכר באדום׃
17 ויברח אדד הוא ואנשׁים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן׃
18 ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשׁים עמם מפארן ויבאו מצרים אל־פרעה מלך־מצרים ויתן־לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו׃
19 וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן־לו אשׁה את־אחות אשׁתו אחות תחפניס הגבירה׃
20 ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה׃
21 והדד שׁמע במצרים כי־שׁכב דוד עם־אבתיו וכי־מת יואב שׂר־הצבא ויאמר הדד אל־פרעה שׁלחני ואלך אל־ארצי׃
22 ויאמר לו פרעה כי מה־אתה חסר עמי והנך מבקשׁ ללכת אל־ארצך ויאמר לא כי שׁלח תשׁלחני׃
23 ויקם אלהים לו שׂטן את־רזון בן־אלידע אשׁר ברח מאת הדדעזר מלך־צובה אדניו׃
24 ויקבץ עליו אנשׁים ויהי שׂר־גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשׂק וישׁבו בה וימלכו בדמשׂק׃
25 ויהי שׂטן לישׂראל כל־ימי שׁלמה ואת־הרעה אשׁר הדד ויקץ בישׂראל וימלך על־ארם׃
26 וירבעם בן־נבט אפרתי מן־הצרדה ושׁם אמו צרועה אשׁה אלמנה עבד לשׁלמה וירם יד במלך׃
27 וזה הדבר אשׁר־הרים יד במלך שׁלמה בנה את־המלוא סגר את־פרץ עיר דוד אביו׃
28 והאישׁ ירבעם גבור חיל וירא שׁלמה את־הנער כי־עשׂה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל־סבל בית יוסף׃
29 ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושׁלם וימצא אתו אחיה השׁילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשׂלמה חדשׁה ושׁניהם לבדם בשׂדה׃
30 ויתפשׂ אחיה בשׂלמה החדשׁה אשׁר עליו ויקרעה שׁנים עשׂר קרעים׃
31 ויאמר לירבעם קח־לך עשׂרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישׂראל הנני קרע את־הממלכה מיד שׁלמה ונתתי לך את עשׂרה השׁבטים׃
32 והשׁבט האחד יהיה־לו למען עבדי דוד ולמען ירושׁלם העיר אשׁר בחרתי בה מכל שׁבטי ישׂראל׃
33 יען אשׁר עזבוני וישׁתחוו לעשׁתרת אלהי צדנין לכמושׁ אלהי מואב ולמלכם אלהי בני־עמון ולא־הלכו בדרכי לעשׂות הישׁר בעיני וחקתי ומשׁפטי כדוד אביו׃
34 ולא־אקח את־כל־הממלכה מידו כי נשׂיא אשׁתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשׁר בחרתי אתו אשׁר שׁמר מצותי וחקתי׃
35 ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשׂרת השׁבטים׃
36 ולבנו אתן שׁבט־אחד למען היות־ניר לדויד־עבדי כל־הימים לפני בירושׁלם העיר אשׁר בחרתי לי לשׂום שׁמי שׁם׃
37 ואתך אקח ומלכת בכל אשׁר־תאוה נפשׁך והיית מלך על־ישׂראל׃
38 והיה אם־תשׁמע את־כל־אשׁר אצוך והלכת בדרכי ועשׂית הישׁר בעיני לשׁמור חקותי ומצותי כאשׁר עשׂה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית־נאמן כאשׁר בניתי לדוד ונתתי לך את־ישׂראל׃
39 ואענה את־זרע דוד למען זאת אך לא כל־הימים׃
40 ויבקשׁ שׁלמה להמית את־ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל־שׁישׁק מלך־מצרים ויהי במצרים עד־מות שׁלמה׃
41 ויתר דברי שׁלמה וכל־אשׁר עשׂה וחכמתו הלוא־הם כתבים על־ספר דברי שׁלמה׃
42 והימים אשׁר מלך שׁלמה בירושׁלם על־כל־ישׂראל ארבעים שׁנה׃
43 וישׁכב שׁלמה עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃