1 והנה אישׁ אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃
2 ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשׁיהו שׁמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישׂרפו עליך׃
3 ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשׁר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשׁפך הדשׁן אשׁר־עליו׃
4 ויהי כשׁמע המלך את־דבר אישׁ־האלהים אשׁר קרא על־המזבח בבית־אל וישׁלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר תפשׂהו ותיבשׁ ידו אשׁר שׁלח עליו ולא יכל להשׁיבה אליו׃
5 והמזבח נקרע וישׁפך הדשׁן מן־המזבח כמופת אשׁר נתן אישׁ האלהים בדבר יהוה׃
6 ויען המלך ויאמר אל־אישׁ האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשׁב ידי אלי ויחל אישׁ־האלהים את־פני יהוה ותשׁב יד־המלך אליו ותהי כבראשׁנה׃
7 וידבר המלך אל־אישׁ האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃
8 ויאמר אישׁ־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשׁתה־מים במקום הזה׃
9 כי־כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשׁתה־מים ולא תשׁוב בדרך אשׁר הלכת׃
10 וילך בדרך אחר ולא־שׁב בדרך אשׁר בא בה אל־בית־אל׃
11 ונביא אחד זקן ישׁב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשׂה אשׁר־עשׂה אישׁ־האלהים היום בבית־אל את־הדברים אשׁר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃
12 וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשׁר הלך אישׁ האלהים אשׁר־בא מיהודה׃
13 ויאמר אל־בניו חבשׁו־לי החמור ויחבשׁו־לו החמור וירכב עליו׃
14 וילך אחרי אישׁ האלהים וימצאהו ישׁב תחת האלה ויאמר אליו האתה אישׁ־האלהים אשׁר־באת מיהודה ויאמר אני׃
15 ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃
16 ויאמר לא אוכל לשׁוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשׁתה אתך מים במקום הזה׃
17 כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשׁתה שׁם מים לא־תשׁוב ללכת בדרך אשׁר־הלכת בה׃
18 ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השׁבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישׁת מים כחשׁ לו׃
19 וישׁב אתו ויאכל לחם בביתו וישׁת מים׃
20 ויהי הם ישׁבים אל־השׁלחן ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשׁר השׁיבו׃
21 ויקרא אל־אישׁ האלהים אשׁר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שׁמרת את־המצוה אשׁר צוך יהוה אלהיך׃
22 ותשׁב ותאכל לחם ותשׁת מים במקום אשׁר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשׁת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃
23 ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שׁתותו ויחבשׁ־לו החמור לנביא אשׁר השׁיבו׃
24 וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משׁלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃
25 והנה אנשׁים עברים ויראו את־הנבלה משׁלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשׁר הנביא הזקן ישׁב בה׃
26 וישׁמע הנביא אשׁר השׁיבו מן־הדרך ויאמר אישׁ האלהים הוא אשׁר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישׁברהו וימתהו כדבר יהוה אשׁר דבר־לו׃ [1]
27 וידבר אל־בניו לאמר חבשׁו־לי את־החמור ויחבשׁו׃
28 וילך וימצא את־נבלתו משׁלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שׁבר את־החמור׃
29 וישׂא הנביא את־נבלת אישׁ־האלהים וינחהו אל־החמור וישׁיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃
30 וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
31 ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשׁר אישׁ האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃
32 כי היה יהיה הדבר אשׁר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשׁר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשׁר בערי שׁמרון׃
33 אחר הדבר הזה לא־שׁב ירבעם מדרכו הרעה וישׁב ויעשׂ מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃
34 ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשׁמיד מעל פני האדמה׃