1 ויאמר אליהו התשׁבי מתשׁבי גלעד אל־אחאב חי־יהוה אלהי ישׂראל אשׁר עמדתי לפניו אם־יהיה השׁנים האלה טל ומטר כי אם־לפי דברי׃ [1] [2]
2 ויהי דבר־יהוה אליו לאמר׃
3 לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשׁר על־פני הירדן׃
4 והיה מהנחל תשׁתה ואת־הערבים צויתי לכלכלך שׁם׃
5 וילך ויעשׂ כדבר יהוה וילך וישׁב בנחל כרית אשׁר על־פני הירדן׃
6 והערבים מביאים לו לחם ובשׂר בבקר ולחם ובשׂר בערב ומן־הנחל ישׁתה׃
7 ויהי מקץ ימים וייבשׁ הנחל כי לא־היה גשׁם בארץ׃
8 ויהי דבר־יהוה אליו לאמר׃
9 קום לך צרפתה אשׁר לצידון וישׁבת שׁם הנה צויתי שׁם אשׁה אלמנה לכלכלך׃
10 ויקם וילך צרפתה ויבא אל־פתח העיר והנה־שׁם אשׁה אלמנה מקשׁשׁת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי־נא לי מעט־מים בכלי ואשׁתה׃
11 ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי־נא לי פת־לחם בידך׃
12 ותאמר חי־יהוה אלהיך אם־ישׁ־לי מעוג כי אם־מלא כף־קמח בכד ומעט־שׁמן בצפחת והנני מקשׁשׁת שׁנים עצים ובאתי ועשׂיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃
13 ויאמר אליה אליהו אל־תיראי באי עשׂי כדברך אך עשׂי־לי משׁם עגה קטנה בראשׁנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשׂי באחרנה׃
14 כי כה אמר יהוה אלהי ישׂראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השׁמן לא תחסר עד יום תתן־יהוה גשׁם על־פני האדמה׃
15 ותלך ותעשׂה כדבר אליהו ותאכל הוא־והיא וביתה ימים׃
16 כד הקמח לא כלתה וצפחת השׁמן לא חסר כדבר יהוה אשׁר דבר ביד אליהו׃
17 ויהי אחר הדברים האלה חלה בן־האשׁה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשׁר לא־נותרה־בו נשׁמה׃
18 ותאמר אל־אליהו מה־לי ולך אישׁ האלהים באת אלי להזכיר את־עוני ולהמית את־בני׃
19 ויאמר אליה תני־לי את־בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל־העליה אשׁר־הוא ישׁב שׁם וישׁכבהו על־מטתו׃
20 ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על־האלמנה אשׁר־אני מתגורר עמה הרעות להמית את־בנה׃
21 ויתמדד על־הילד שׁלשׁ פעמים ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי תשׁב נא נפשׁ־הילד הזה על־קרבו׃
22 וישׁמע יהוה בקול אליהו ותשׁב נפשׁ־הילד על־קרבו ויחי׃
23 ויקח אליהו את־הילד וירדהו מן־העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃
24 ותאמר האשׁה אל־אליהו עתה זה ידעתי כי אישׁ אלהים אתה ודבר־יהוה בפיך אמת׃