1 ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשׁר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שׁמרון׃ [1]
2 וידבר אחאב אל־נבות לאמר תנה־לי את־כרמך ויהי־לי לגן־ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה־לך כסף מחיר זה׃
3 ויאמר נבות אל־אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את־נחלת אבתי לך׃
4 ויבא אחאב אל־ביתו סר וזעף על־הדבר אשׁר־דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא־אתן לך את־נחלת אבותי וישׁכב על־מטתו ויסב את־פניו ולא־אכל לחם׃
5 ותבא אליו איזבל אשׁתו ותדבר אליו מה־זה רוחך סרה ואינך אכל לחם׃
6 וידבר אליה כי־אדבר אל־נבות היזרעאלי ואמר לו תנה־לי את־כרמך בכסף או אם־חפץ אתה אתנה־לך כרם תחתיו ויאמר לא־אתן לך את־כרמי׃
7 ותאמר אליו איזבל אשׁתו אתה עתה תעשׂה מלוכה על־ישׂראל קום אכל־לחם ויטב לבך אני אתן לך את־כרם נבות היזרעאלי׃
8 ותכתב ספרים בשׁם אחאב ותחתם בחתמו ותשׁלח הספרים אל־הזקנים ואל־החרים אשׁר בעירו הישׁבים את־נבות׃
9 ותכתב בספרים לאמר קראו־צום והושׁיבו את־נבות בראשׁ העם׃ [2]
10 והושׁיבו שׁנים אנשׁים בני־בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת׃
11 ויעשׂו אנשׁי עירו הזקנים והחרים אשׁר הישׁבים בעירו כאשׁר שׁלחה אליהם איזבל כאשׁר כתוב בספרים אשׁר שׁלחה אליהם׃
12 קראו צום והשׁיבו את־נבות בראשׁ העם׃
13 ויבאו שׁני האנשׁים בני־בליעל וישׁבו נגדו ויעדהו אנשׁי הבליעל את־נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת׃
14 וישׁלחו אל־איזבל לאמר סקל נבות וימת׃
15 ויהי כשׁמע איזבל כי־סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל־אחאב קום רשׁ את־כרם נבות היזרעאלי אשׁר מאן לתת־לך בכסף כי אין נבות חי כי־מת׃
16 ויהי כשׁמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל־כרם נבות היזרעאלי לרשׁתו׃
17 ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשׁבי לאמר׃ [3] [4]
18 קום רד לקראת אחאב מלך־ישׂראל אשׁר בשׁמרון הנה בכרם נבות אשׁר־ירד שׁם לרשׁתו׃
19 ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם־ירשׁת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשׁר לקקו הכלבים את־דם נבות ילקו הכלבים את־דמך גם־אתה׃
20 ויאמר אחאב אל־אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשׂות הרע בעיני יהוה׃
21 הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משׁתין בקיר ועצור ועזוב בישׂראל׃
22 ונתתי את־ביתך כבית ירבעם בן־נבט וכבית בעשׁא בן־אחיה אל־הכעס אשׁר הכעסת ותחטא את־ישׂראל׃
23 וגם־לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את־איזבל בחל יזרעאל׃
24 המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשׂדה יאכלו עוף השׁמים׃
25 רק לא־היה כאחאב אשׁר התמכר לעשׂות הרע בעיני יהוה אשׁר־הסתה אתו איזבל אשׁתו׃ [5]
26 ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשׁר עשׂו האמרי אשׁר הורישׁ יהוה מפני בני ישׂראל׃
27 ויהי כשׁמע אחאב את־הדברים האלה ויקרע בגדיו וישׂם־שׂק על־בשׂרו ויצום וישׁכב בשׂק ויהלך אט׃ [6]
28 ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשׁבי לאמר׃
29 הראית כי־נכנע אחאב מלפני יען כי־נכנע מפני לא־אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על־ביתו׃