1 ויתחתן שׁלמה את־פרעה מלך מצרים ויקח את־בת־פרעה ויביאה אל־עיר דוד עד כלתו לבנות את־ביתו ואת־בית יהוה ואת־חומת ירושׁלם סביב׃
2 רק העם מזבחים בבמות כי לא־נבנה בית לשׁם יהוה עד הימים ההם׃ [1]
3 ויאהב שׁלמה את־יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר׃
4 וילך המלך גבענה לזבח שׁם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שׁלמה על המזבח ההוא׃
5 בגבעון נראה יהוה אל־שׁלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שׁאל מה אתן־לך׃
6 ויאמר שׁלמה אתה עשׂית עם־עבדך דוד אבי חסד גדול כאשׁר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישׁרת לבב עמך ותשׁמר־לו את־החסד הגדול הזה ותתן־לו בן ישׁב על־כסאו כיום הזה׃
7 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את־עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃
8 ועבדך בתוך עמך אשׁר בחרת עם־רב אשׁר לא־ימנה ולא יספר מרב׃ [2]
9 ונתת לעבדך לב שׁמע לשׁפט את־עמך להבין בין־טוב לרע כי מי יוכל לשׁפט את־עמך הכבד הזה׃
10 וייטב הדבר בעיני אדני כי שׁאל שׁלמה את־הדבר הזה׃
11 ויאמר אלהים אליו יען אשׁר שׁאלת את־הדבר הזה ולא־שׁאלת לך ימים רבים ולא־שׁאלת לך עשׁר ולא שׁאלת נפשׁ איביך ושׁאלת לך הבין לשׁמע משׁפט׃
12 הנה עשׂיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשׁר כמוך לא־היה לפניך ואחריך לא־יקום כמוך׃
13 וגם אשׁר לא־שׁאלת נתתי לך גם־עשׁר גם־כבוד אשׁר לא־היה כמוך אישׁ במלכים כל־ימיך׃
14 ואם תלך בדרכי לשׁמר חקי ומצותי כאשׁר הלך דויד אביך והארכתי את־ימיך׃
15 ויקץ שׁלמה והנה חלום ויבוא ירושׁלם ויעמד לפני ארון ברית־אדני ויעל עלות ויעשׂ שׁלמים ויעשׂ משׁתה לכל־עבדיו׃
16 אז תבאנה שׁתים נשׁים זנות אל־המלך ותעמדנה לפניו׃
17 ותאמר האשׁה האחת בי אדני אני והאשׁה הזאת ישׁבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃
18 ויהי ביום השׁלישׁי ללדתי ותלד גם־האשׁה הזאת ואנחנו יחדו אין־זר אתנו בבית זולתי שׁתים־אנחנו בבית׃
19 וימת בן־האשׁה הזאת לילה אשׁר שׁכבה עליו׃
20 ותקם בתוך הלילה ותקח את־בני מאצלי ואמתך ישׁנה ותשׁכיבהו בחיקה ואת־בנה המת השׁכיבה בחיקי׃
21 ואקם בבקר להיניק את־בני והנה־מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא־היה בני אשׁר ילדתי׃
22 ותאמר האשׁה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃
23 ויאמר המלך זאת אמרת זה־בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי׃
24 ויאמר המלך קחו לי־חרב ויבאו החרב לפני המלך׃
25 ויאמר המלך גזרו את־הילד החי לשׁנים ותנו את־החצי לאחת ואת־החצי לאחת׃
26 ותאמר האשׁה אשׁר־בנה החי אל־המלך כי־נכמרו רחמיה על־בנה ותאמר בי אדני תנו־לה את־הילוד החי והמת אל־תמיתהו וזאת אמרת גם־לי גם־לך לא יהיה גזרו׃
27 ויען המלך ויאמר תנו־לה את־הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃
28 וישׁמעו כל־ישׂראל את־המשׁפט אשׁר שׁפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי־חכמת אלהים בקרבו לעשׂות משׁפט׃