1 ועתה הסירו מאתכם כל־רשע וכל־מרמה וחנפה וקנאה וכל־לשון רע׃
2 וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו־בו לתשועה׃ [1]
3 אם־אמנם טעמתם כי־טוב האדון׃
4 אשר נגשתם אליו אל־אבן חיה אשר מאסו־בה בני־האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃
5 וגם־אתם כאבנים חיות נבניתם למשכן הרוח לכהנת קדש להעלות זבחי־רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃
6 וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃
7 לכן לכם המאמינים היא אבן היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃
8 והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם־נועדו׃
9 ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל־אורו הנפלא׃ [2]
10 אשר לפנים לא־עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃
11 חביבי אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃
12 והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל־מעשיכם הטובים ויכבדו את־האלהים ביום הפקדה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און׃
13 והכנעו לכל־פקדת אדם למען האדון אם־למלך כראוי לראש׃ [3]
14 אם־למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃
15 כי כן רצון אלהים שתעשו הטוב ותסכרו את־פי אולת האנשים אשר אין־בם דעת׃ [4]
16 כחפשים ולא־כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם־כעבדי אלהים׃
17 נהגו כבוד בכל־איש אהבו את האחים יראו את־אלהים כבדו את המלך׃ [5]
18 העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל־יראה לא לפני הטובים והענוים בלבד כי אם־גם־לפני העקשים׃
19 כי חסד הוא לאיש כי־ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃
20 כי אם־תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה־תתהללו אבל אם־תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃
21 כי לזאת נקראתם כי גם־המשיח ענה בעדכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃ [6]
22 אשר לא חמס עשה ולא מרמה בפיו׃
23 אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם־מסר דינו לשפט צדק ואת־חטאתנו הוא נשא בגויתו על־העץ׃ [7]
24 למען נחיה לצדקה אחרי חדלנו מן־החטאים׃
25 אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל־הרעה פקיד נפשתיכם׃