1 ויהי ככלתו לדבר אל־שׁאול ונפשׁ יהונתן נקשׁרה בנפשׁ דוד ויאהבו יהונתן כנפשׁו׃
2 ויקחהו שׁאול ביום ההוא ולא נתנו לשׁוב בית אביו׃
3 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשׁו׃
4 ויתפשׁט יהונתן את־המעיל אשׁר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד־חרבו ועד־קשׁתו ועד־חגרו׃
5 ויצא דוד בכל אשׁר ישׁלחנו שׁאול ישׂכיל וישׂמהו שׁאול על אנשׁי המלחמה וייטב בעיני כל־העם וגם בעיני עבדי שׁאול׃
6 ויהי בבואם בשׁוב דוד מהכות את־הפלשׁתי ותצאנה הנשׁים מכל־ערי ישׂראל לשׁור והמחלות לקראת שׁאול המלך בתפים בשׂמחה ובשׁלשׁים׃
7 ותענינה הנשׁים המשׂחקות ותאמרן הכה שׁאול באלפו ודוד ברבבתיו׃
8 ויחר לשׁאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃
9 ויהי שׁאול עון את־דוד מהיום ההוא והלאה׃
10 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל־שׁאול ויתנבא בתוך־הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד־שׁאול׃
11 ויטל שׁאול את־החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃
12 וירא שׁאול מלפני דוד כי־היה יהוה עמו ומעם שׁאול סר׃
13 ויסרהו שׁאול מעמו וישׂמהו לו שׂר־אלף ויצא ויבא לפני העם׃
14 ויהי דוד לכל־דרכו משׂכיל ויהוה עמו׃
15 וירא שׁאול אשׁר־הוא משׂכיל מאד ויגר מפניו׃
16 וכל־ישׂראל ויהודה אהב את־דוד כי־הוא יוצא ובא לפניהם׃
17 ויאמר שׁאול אל־דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן־לך לאשׁה אך היה־לי לבן־חיל והלחם מלחמות יהוה ושׁאול אמר אל־תהי ידי בו ותהי־בו יד־פלשׁתים׃
18 ויאמר דוד אל־שׁאול מי אנכי ומי חיי משׁפחת אבי בישׂראל כי־אהיה חתן למלך׃
19 ויהי בעת תת את־מרב בת־שׁאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשׁה׃
20 ותאהב מיכל בת־שׁאול את־דוד ויגדו לשׁאול וישׁר הדבר בעיניו׃
21 ויאמר שׁאול אתננה לו ותהי־לו למוקשׁ ותהי־בו יד־פלשׁתים ויאמר שׁאול אל־דוד בשׁתים תתחתן בי היום׃
22 ויצו שׁאול את־עבדו דברו אל־דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל־עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ [1]
23 וידברו עבדי שׁאול באזני דוד את־הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי אישׁ־רשׁ ונקלה׃
24 ויגדו עבדי שׁאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃
25 ויאמר שׁאול כה־תאמרו לדוד אין־חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשׁתים להנקם באיבי המלך ושׁאול חשׁב להפיל את־דוד ביד־פלשׁתים׃ [2]
26 ויגדו עבדיו לדוד את־הדברים האלה וישׁר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃
27 ויקם דוד וילך הוא ואנשׁיו ויך בפלשׁתים מאתים אישׁ ויבא דוד את־ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן־לו שׁאול את־מיכל בתו לאשׁה׃
28 וירא שׁאול וידע כי יהוה עם־דוד ומיכל בת־שׁאול אהבתהו׃
29 ויאסף שׁאול לרא מפני דוד עוד ויהי שׁאול איב את־דוד כל־הימים׃
30 ויצאו שׂרי פלשׁתים ויהי מדי צאתם שׂכל דוד מכל עבדי שׁאול וייקר שׁמו מאד׃