1 וילך דוד משׁם וימלט אל־מערת עדלם וישׁמעו אחיו וכל־בית אביו וירדו אליו שׁמה׃ [1]
2 ויתקבצו אליו כל־אישׁ מצוק וכל־אישׁ אשׁר־לו נשׁא וכל־אישׁ מר־נפשׁ ויהי עליהם לשׂר ויהיו עמו כארבע מאות אישׁ׃
3 וילך דוד משׁם מצפה מואב ויאמר אל־מלך מואב יצא־נא אבי ואמי אתכם עד אשׁר אדע מה־יעשׂה־לי אלהים׃
4 וינחם את־פני מלך מואב וישׁבו עמו כל־ימי היות־דוד במצודה׃
5 ויאמר גד הנביא אל־דוד לא תשׁב במצודה לך ובאת־לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת׃
6 וישׁמע שׁאול כי נודע דוד ואנשׁים אשׁר אתו ושׁאול יושׁב בגבעה תחת־האשׁל ברמה וחניתו בידו וכל־עבדיו נצבים עליו׃
7 ויאמר שׁאול לעבדיו הנצבים עליו שׁמעו־נא בני ימיני גם־לכלכם יתן בן־ישׁי שׂדות וכרמים לכלכם ישׂים שׂרי אלפים ושׂרי מאות׃
8 כי קשׁרתם כלכם עלי ואין־גלה את־אזני בכרת־בני עם־בן־ישׁי ואין־חלה מכם עלי וגלה את־אזני כי הקים בני את־עבדי עלי לארב כיום הזה׃
9 ויען דאג האדמי והוא נצב על־עבדי־שׁאול ויאמר ראיתי את־בן־ישׁי בא נבה אל־אחימלך בן־אחטוב׃
10 וישׁאל־לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשׁתי נתן לו׃
11 וישׁלח המלך לקרא את־אחימלך בן־אחיטוב הכהן ואת כל־בית אביו הכהנים אשׁר בנב ויבאו כלם אל־המלך׃
12 ויאמר שׁאול שׁמע־נא בן־אחיטוב ויאמר הנני אדני׃
13 ויאמר אלו שׁאול למה קשׁרתם עלי אתה ובן־ישׁי בתתך לו לחם וחרב ושׁאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃
14 ויען אחימלך את־המלך ויאמר ומי בכל־עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל־משׁמעתך ונכבד בביתך׃
15 היום החלתי לשׁאול־לו באלהים חלילה לי אל־ישׂם המלך בעבדו דבר בכל־בית אבי כי לא־ידע עבדך בכל־זאת דבר קטן או גדול׃
16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל־בית אביך׃
17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם־ידם עם־דוד וכי ידעו כי־ברח הוא ולא גלו את־אזנו ולא־אבו עבדי המלך לשׁלח את־ידם לפגע בכהני יהוה׃
18 ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע־הוא בכהנים וימת ביום ההוא שׁמנים וחמשׁה אישׁ נשׂא אפוד בד׃
19 ואת נב עיר־הכהנים הכה לפי־חרב מאישׁ ועד־אשׁה מעולל ועד־יונק ושׁור וחמור ושׂה לפי־חרב׃
20 וימלט בן־אחד לאחימלך בן־אחטוב ושׁמו אביתר ויברח אחרי דוד׃
21 ויגד אביתר לדוד כי הרג שׁאול את כהני יהוה׃
22 ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי־שׁם דויג האדמי כי־הגד יגיד לשׁאול אנכי סבתי בכל־נפשׁ בית אביך׃
23 שׁבה אתי אל־תירא כי אשׁר־יבקשׁ את־נפשׁי יבקשׁ את־נפשׁך כי־משׁמרת אתה עמדי׃