1 ויהי בימים ההם ויקבצו פלשׁתים את־מחניהם לצבא להלחם בישׂראל ויאמר אכישׁ אל־דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשׁיך׃
2 ויאמר דוד אל־אכישׁ לכן אתה תדע את אשׁר־יעשׂה עבדך ויאמר אכישׁ אל־דוד לכן שׁמר לראשׁי אשׂימך כל־הימים׃
3 ושׁמואל מת ויספדו־לו כל־ישׂראל ויקברהו ברמה ובעירו ושׁאול הסיר האבות ואת־הידענים מהארץ׃
4 ויקבצו פלשׁתים ויבאו ויחנו בשׁונם ויקבץ שׁאול את־כל־ישׂראל ויחנו בגלבע׃
5 וירא שׁאול את־מחנה פלשׁתים וירא ויחרד לבו מאד׃
6 וישׁאל שׁאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃
7 ויאמר שׁאול לעבדיו בקשׁו־לי אשׁת בעלת־אוב ואלכה אליה ואדרשׁה־בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשׁת בעלת־אוב בעין דור׃ [1] [2]
8 ויתחפשׂ שׁאול וילבשׁ בגדים אחרים וילך הוא ושׁני אנשׁים עמו ויבאו אל־האשׁה לילה ויאמר קסומי־נא לי באוב והעלי לי את אשׁר־אמר אליך׃
9 ותאמר האשׁה אליו הנה אתה ידעת את אשׁר־עשׂה שׁאול אשׁר הכרית את־האבות ואת־הידעני מן־הארץ ולמה אתה מתנקשׁ בנפשׁי להמיתני׃
10 וישׁבע לה שׁאול ביהוה לאמר חי־יהוה אם־יקרך עון בדבר הזה׃
11 ותאמר האשׁה את־מי אעלה־לך ויאמר את־שׁמואל העלי־לי׃
12 ותרא האשׁה את־שׁמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשׁה אל־שׁאול לאמר למה רמיתני ואתה שׁאול׃
13 ויאמר לה המלך אל־תיראי כי מה ראית ותאמר האשׁה אל־שׁאול אלהים ראיתי עלים מן־הארץ׃
14 ויאמר לה מה־תארו ותאמר אישׁ זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שׁאול כי־שׁמואל הוא ויקד אפים ארצה וישׁתחו׃
15 ויאמר שׁמואל אל־שׁאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שׁאול צר־לי מאד ופלשׁתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא־ענני עוד גם ביד־הנביאם גם־בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשׂה׃ [3]
16 ויאמר שׁמואל ולמה תשׁאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃
17 ויעשׂ יהוה לו כאשׁר דבר בידי ויקרע יהוה את־הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד׃
18 כאשׁר לא־שׁמעת בקול יהוה ולא־עשׂית חרון־אפו בעמלק על־כן הדבר הזה עשׂה־לך יהוה היום הזה׃ [4]
19 ויתן יהוה גם את־ישׂראל עמך ביד־פלשׁתים ומחר אתה ובניך עמי גם את־מחנה ישׂראל יתן יהוה ביד־פלשׁתים׃
20 וימהר שׁאול ויפל מלא־קומתו ארצה וירא מאד מדברי שׁמואל גם־כח לא־היה בו כי לא אכל לחם כל־היום וכל־הלילה׃
21 ותבוא האשׁה אל־שׁאול ותרא כי־נבהל מאד ותאמר אליו הנה שׁמעה שׁפחתך בקולך ואשׂים נפשׁי בכפי ואשׁמע את־דבריך אשׁר דברת אלי׃
22 ועתה שׁמע־נא גם־אתה בקול שׁפחתך ואשׂמה לפניך פת־לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך׃
23 וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו־בו עבדיו וגם־האשׁה וישׁמע לקלם ויקם מהארץ וישׁב אל־המטה׃
24 ולאשׁה עגל־מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח־קמח ותלשׁ ותפהו מצות׃
25 ותגשׁ לפני־שׁאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא׃