1 והנער שׁמואל משׁרת את־יהוה לפני עלי ודבר־יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ׃
2 ויהי ביום ההוא ועלי שׁכב במקמו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות׃
3 ונר אלהים טרם יכבה ושׁמואל שׁכב בהיכל יהוה אשׁר־שׁם ארון אלהים׃
4 ויקרא יהוה אל־שׁמואל ויאמר הנני׃
5 וירץ אל־עלי ויאמר הנני כי־קראת לי ויאמר לא־קראתי שׁוב שׁכב וילך וישׁכב׃
6 ויסף יהוה קרא עוד שׁמואל ויקם שׁמואל וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא־קראתי בני שׁוב שׁכב׃
7 ושׁמואל טרם ידע את־יהוה וטרם יגלה אליו דבר־יהוה׃
8 ויסף יהוה קרא־שׁמואל בשׁלשׁית ויקם וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃
9 ויאמר עלי לשׁמואל לך שׁכב והיה אם־יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שׁמע עבדך וילך שׁמואל וישׁכב במקומו׃
10 ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם־בפעם שׁמואל שׁמואל ויאמר שׁמואל דבר כי שׁמע עבדך׃
11 ויאמר יהוה אל־שׁמואל הנה אנכי עשׂה דבר בישׂראל אשׁר כל־שׁמעו תצלינה שׁתי אזניו׃
12 ביום ההוא אקים אל־עלי את כל־אשׁר דברתי אל־ביתו החל וכלה׃
13 והגדתי לו כי־שׁפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשׁר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם׃
14 ולכן נשׁבעתי לבית עלי אם־יתכפר עון בית־עלי בזבח ובמנחה עד־עולם׃
15 וישׁכב שׁמואל עד־הבקר ויפתח את־דלתות בית־יהוה ושׁמואל ירא מהגיד את־המראה אל־עלי׃
16 ויקרא עלי את־שׁמואל ויאמר שׁמואל בני ויאמר הנני׃
17 ויאמר מה הדבר אשׁר דבר אליך אל־נא תכחד ממני כה יעשׂה־לך אלהים וכה יוסיף אם־תכחד ממני דבר מכל־הדבר אשׁר־דבר אליך׃
18 ויגד־לו שׁמואל את־כל־הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשׂה׃
19 ויגדל שׁמואל ויהוה היה עמו ולא־הפיל מכל־דבריו ארצה׃
20 וידע כל־ישׂראל מדן ועד־באר שׁבע כי נאמן שׁמואל לנביא ליהוה׃
21 ויסף יהוה להראה בשׁלה כי־נגלה יהוה אל־שׁמואל בשׁלו בדבר יהוה׃