1 אל־תגער בזקן כי אם־תזהירנו כאב־לך ואת־הצעירים כאחים׃
2 את־הזקנות כאמות ואת־הצעירות כאחיות בכל־טהרה׃
3 כבד את־האלמנות אשר באמת אלמנות הנה׃
4 וכי־יהיו לאלמנה בנים או־בני בנים הם ילמדו לראשונה לעשות חסד עם־ביתם ולשלם גמול לאבותם כי טוב הוא ורצוי לפני האלהים׃
5 והאלמנה באמת אשר נשארה יחידה תשים באלהים מבטחה והיא מתמדת בתפלות ובתחנות לילה ויומם׃
6 אך המענגה מתה היא בחייה׃
7 וזאת תצוה למען תהיינה בלא־דפי׃
8 ואשר לא יכלכל את־קרוביו ועל־כלם את־בני ביתו כפר באמונה ורע הוא מאשר איננו מאמין׃
9 אלמנה אל־תבחר זולתי בת־ששים שנה ואשר היתה אשת איש אחד׃
10 ויש־לה עדות על־מעשיה הטובים כי גדלה בנים והכניסה ארחים ורחצה את־רגלי הקדשים ותמכה את־העשוקים ורדפה כל־מעשה טוב׃
11 אבל האלמנות הצעירות אל־תקבל כי בהטות יצרן את־לבן מאחרי־המשיח חשקות הן להיות לאיש׃
12 ודינן עליהן שבגדו באמונתן הראשונה׃
13 ועוד בהיותן עצלות למדו לשוטט מבית לבית ולא עצלות בלבד אלא אפלו בוטת ורדפות אחר ההבל מדברות את־אשר לא יתכן׃
14 על־כן רצוני שהצעירות תהיינה לאיש ללדת בנים ולהנהיג את־בתיהן ולא לתת לאיב מקום לחרף׃
15 כי־יש מהן שכבר סרו אחרי השטן׃
16 וכי תהיינה אלמנות בבית (מאמין או) מאמינה תעשה להן פרנסה ולא תהיינה למשא על־הקהל למען יוכל להספיק לאתן שהן אלמנות באמת׃
17 הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד ועל־כלם העמלים בדבר ובהוראה׃
18 כי־הכתוב אמר לא־תחסם שור בדישו ונאמר ראוי הפעל לשכרו׃
19 אל־תקבל עדות בזקן בלתי אם־על־פי שנים או־שלשה עדים׃
20 את־החטאים תוכיח בפני כל למען ייראו גם־האחרים׃
21 הנני מעיד בך נגד האלהים ואדנינו ישוע המשיח ונגד המלאכים בחירי־יה אשר־תשמר את־הדברים האלה ולא תשפט באין חקירה ולא־תעשה דבר במשא פנים׃
22 אל־תהי נבהל לסמוך ידיך על־אדם ולא תשתתף בחטאת אחרים שמר את־נפשך בטהרה׃
23 אל־תשתה עוד מים הרבה אלא מעט־יין מפני מעיך ומפני שפעמים הרבה חלה אתה׃
24 יש בני־אדם אשר־חטאתיהם גלויות ומקדימות למשפט ויש מהם אשר הנה באות אחריהם׃
25 וככה גם־המעשים הטובים גלוים המה ואשר לא־כן לא יוכלו להסתר׃