1 ויאמרו בני־הנביאים אל־אלישׁע הנה־נא המקום אשׁר אנחנו ישׁבים שׁם לפניך צר ממנו׃
2 נלכה־נא עד־הירדן ונקחה משׁם אישׁ קורה אחת ונעשׂה־לנו שׁם מקום לשׁבת שׁם ויאמר לכו׃
3 ויאמר האחד הואל נא ולך את־עבדיך ויאמר אני אלך׃
4 וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים׃
5 ויהי האחד מפיל הקורה ואת־הברזל נפל אל־המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שׁאול׃
6 ויאמר אישׁ־האלהים אנה נפל ויראהו את־המקום ויקצב־עץ וישׁלך־שׁמה ויצף הברזל׃
7 ויאמר הרם לך וישׁלח ידו ויקחהו׃
8 ומלך ארם היה נלחם בישׂראל ויועץ אל־עבדיו לאמר אל־מקום פלני אלמני תחנתי׃
9 וישׁלח אישׁ האלהים אל־מלך ישׂראל לאמר השׁמר מעבר המקום הזה כי־שׁם ארם נחתים׃
10 וישׁלח מלך ישׂראל אל־המקום אשׁר אמר־לו אישׁ־האלהים והזהירה ונשׁמר שׁם לא אחת ולא שׁתים׃
11 ויסער לב מלך־ארם על־הדבר הזה ויקרא אל־עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משׁלנו אל־מלך ישׂראל׃
12 ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי־אלישׁע הנביא אשׁר בישׂראל יגיד למלך ישׂראל את־הדברים אשׁר תדבר בחדר משׁכבך׃
13 ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשׁלח ואקחהו ויגד־לו לאמר הנה בדתן׃
14 וישׁלח־שׁמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על־העיר׃
15 וישׁכם משׁרת אישׁ האלהים לקום ויצא והנה־חיל סובב את־העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשׂה׃
16 ויאמר אל־תירא כי רבים אשׁר אתנו מאשׁר אותם׃
17 ויתפלל אלישׁע ויאמר יהוה פקח־נא את־עיניו ויראה ויפקח יהוה את־עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אשׁ סביבת אלישׁע׃ [1]
18 וירדו אליו ויתפלל אלישׁע אל־יהוה ויאמר הך־נא את־הגוי־הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישׁע׃
19 ויאמר אלהם אלישׁע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל־האישׁ אשׁר תבקשׁון וילך אותם שׁמרונה׃
20 ויהי כבאם שׁמרון ויאמר אלישׁע יהוה פקח את־עיני־אלה ויראו ויפקח יהוה את־עיניהם ויראו והנה בתוך שׁמרון׃
21 ויאמר מלך־ישׂראל אל־אלישׁע כראתו אותם האכה אכה אבי׃
22 ויאמר לא תכה האשׁר שׁבית בחרבך ובקשׁתך אתה מכה שׂים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישׁתו וילכו אל־אדניהם׃
23 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישׁתו וישׁלחם וילכו אל־אדניהם ולא־יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישׂראל׃
24 ויהי אחרי־כן ויקבץ בן־הדד מלך־ארם את־כל־מחנהו ויעל ויצר על־שׁמרון׃
25 ויהי רעב גדול בשׁמרון והנה צרים עליה עד היות ראשׁ־חמור בשׁמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשׁה־כסף׃
26 ויהי מלך ישׂראל עבר על־החמה ואשׁה צעקה אליו לאמר הושׁיעה אדני המלך׃
27 ויאמר אל־יושׁעך יהוה מאין אושׁיעך המן־הגרן או מן־היקב׃
28 ויאמר־לה המלך מה־לך ותאמר האשׁה הזאת אמרה אלי תני את־בנך ונאכלנו היום ואת־בני נאכל מחר׃
29 ונבשׁל את־בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את־בנך ונאכלנו ותחבא את־בנה׃
30 ויהי כשׁמע המלך את־דברי האשׁה ויקרע את־בגדיו והוא עבר על־החמה וירא העם והנה השׂק על־בשׂרו מבית׃
31 ויאמר כה־יעשׂה־לי אלהים וכה יוסף אם־יעמד ראשׁ אלישׁע בן־שׁפט עליו היום׃
32 ואלישׁע ישׁב בביתו והזקנים ישׁבים אתו וישׁלח אישׁ מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל־הזקנים הראיתם כי־שׁלח בן־המרצח הזה להסיר את־ראשׁי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו׃
33 עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה־זאת הרעה מאת יהוה מה־אוחיל ליהוה עוד׃