1 ויהי אחרי מות שׁאול ודוד שׁב מהכות את־העמלק וישׁב דוד בצקלג ימים שׁנים׃ [1]
2 ויהי ביום השׁלישׁי והנה אישׁ בא מן־המחנה מעם שׁאול ובגדיו קרעים ואדמה על־ראשׁו ויהי בבאו אל־דוד ויפל ארצה וישׁתחו׃
3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישׂראל נמלטתי׃
4 ויאמר אליו דוד מה־היה הדבר הגד־נא לי ויאמר אשׁר־נס העם מן־המלחמה וגם־הרבה נפל מן־העם וימתו וגם שׁאול ויהונתן בנו מתו׃
5 ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו איך ידעת כי־מת שׁאול ויהונתן בנו׃
6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שׁאול נשׁען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשׁים הדבקהו׃ [2]
7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃
8 ויאמר לי מי־אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃
9 ויאמר אלי עמד־נא עלי ומתתני כי אחזני השׁבץ כי־כל־עוד נפשׁי בי׃
10 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשׁר על־ראשׁו ואצעדה אשׁר על־זרעו ואביאם אל־אדני הנה׃
11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל־האנשׁים אשׁר אתו׃
12 ויספדו ויבכו ויצמו עד־הערב על־שׁאול ועל־יהונתן בנו ועל־עם יהוה ועל־בית ישׂראל כי נפלו בחרב׃
13 ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן־אישׁ גר עמלקי אנכי׃
14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשׁלח ידך לשׁחת את־משׁיח יהוה׃
15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גשׁ פגע־בו ויכהו וימת׃
16 ויאמר אליו דוד דמיך על־ראשׁך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משׁיח יהוה׃
17 ויקנן דוד את־הקינה הזאת על־שׁאול ועל־יהונתן בנו׃
18 ויאמר ללמד בני־יהודה קשׁת הנה כתובה על־ספר הישׁר׃
19 הצבי ישׂראל על־במותיך חלל איך נפלו גבורים׃
20 אל־תגידו בגת אל־תבשׂרו בחוצת אשׁקלון פן־תשׂמחנה בנות פלשׁתים פן־תעלזנה בנות הערלים׃
21 הרי בגלבע אל־טל ואל־מטר עליכם ושׂדי תרומת כי שׁם נגעל מגן גבורים מגן שׁאול בלי משׁיח בשׁמן׃
22 מדם חללים מחלב גבורים קשׁת יהונתן לא נשׂוג אחור וחרב שׁאול לא תשׁוב ריקם׃
23 שׁאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשׁרים קלו מאריות גברו׃
24 בנות ישׂראל אל־שׁאול בכינה המלבשׁכם שׁני עם־עדנים המעלה עדי זהב על לבושׁכן׃
25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על־במותיך חלל׃
26 צר־לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשׁים׃
27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃