1 ודוד עבר מעט מהראשׁ והנה ציבא נער מפי־בשׁת לקראתו וצמד חמרים חבשׁים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃
2 ויאמר המלך אל־ציבא מה־אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית־המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשׁתות היעף במדבר׃
3 ויאמר המלך ואיה בן־אדניך ויאמר ציבא אל־המלך הנה יושׁב בירושׁלם כי אמר היום ישׁיבו לי בית ישׂראל את ממלכות אבי׃
4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשׁר למפי־בשׁת ויאמר ציבא השׁתחויתי אמצא־חן בעיניך אדני המלך׃
5 ובא המלך דוד עד־בחורים והנה משׁם אישׁ יוצא ממשׁפחת בית־שׁאול ושׁמו שׁמעי בן־גרא יצא יצוא ומקלל׃
6 ויסקל באבנים את־דוד ואת־כל־עבדי המלך דוד וכל־העם וכל־הגברים מימינו ומשׂמאלו׃
7 וכה־אמר שׁמעי בקללו צא צא אישׁ הדמים ואישׁ הבליעל׃
8 השׁיב עליך יהוה כל דמי בית־שׁאול אשׁר מלכת תחתו ויתן יהוה את־המלוכה ביד אבשׁלום בנך והנך ברעתך כי אישׁ דמים אתה׃
9 ויאמר אבישׁי בן־צרויה אל־המלך למה יקלל הכלב המת הזה את־אדני המלך אעברה־נא ואסירה את־ראשׁו׃
10 ויאמר המלך מה־לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את־דוד ומי יאמר מדוע עשׂיתה כן׃
11 ויאמר דוד אל־אבישׁי ואל־כל־עבדיו הנה בני אשׁר־יצא ממעי מבקשׁ את־נפשׁי ואף כי־עתה בן־הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר־לו יהוה׃
12 אולי יראה יהוה בעוני והשׁיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃
13 וילך דוד ואנשׁיו בדרך ושׁמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃
14 ויבא המלך וכל־העם אשׁר־אתו עיפים וינפשׁ שׁם׃
15 ואבשׁלום וכל־העם אישׁ ישׂראל באו ירושׁלם ואחיתפל אתו׃
16 ויהי כאשׁר־בא חושׁי הארכי רעה דוד אל־אבשׁלום ויאמר חושׁי אל־אבשׁלום יחי המלך יחי המלך׃
17 ויאמר אבשׁלום אל־חושׁי זה חסדך את־רעך למה לא־הלכת את־רעך׃
18 ויאמר חושׁי אל־אבשׁלם לא כי אשׁר בחר יהוה והעם הזה וכל־אישׁ ישׂראל לא אהיה ואתו אשׁב׃
19 והשׁנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשׁר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃
20 ויאמר אבשׁלום אל־אחיתפל הבו לכם עצה מה־נעשׂה׃
21 ויאמר אחיתפל אל־אבשׁלם בוא אל־פלגשׁי אביך אשׁר הניח לשׁמור הבית ושׁמע כל־ישׂראל כי־נבאשׁת את־אביך וחזקו ידי כל־אשׁר אתך׃
22 ויטו לאבשׁלום האהל על־הגג ויבא אבשׁלום אל־פלגשׁי אביו לעיני כל־ישׂראל׃
23 ועצת אחיתפל אשׁר יעץ בימים ההם כאשׁר ישׁאל־ בדבר האלהים כן כל־עצת אחיתפל גם־לדוד גם לאבשׁלם׃