1 וירגז המלך ויעל על־עלית השׁער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשׁלום בני בני אבשׁלום מי־יתן מותי אני תחתיך אבשׁלום בני בני׃
2 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על־אבשׁלם׃
3 ותהי התשׁעה ביום ההוא לאבל לכל־העם כי־שׁמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על־בנו׃
4 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשׁר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה׃
5 והמלך לאט את־פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשׁלום אבשׁלום בני בני׃
6 ויבא יואב אל־המלך הבית ויאמר הבשׁת היום את־פני כל־עבדיך הממלטים את־נפשׁך היום ואת נפשׁ בניך ובנתיך ונפשׁ נשׁיך ונפשׁ פלגשׁיך׃
7 לאהבה את־שׂנאיך ולשׂנא את־אהביך כי הגדת היום כי אין לך שׂרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשׁלום חי וכלנו היום מתים כי־אז ישׁר בעיניך׃
8 ועתה קום צא ודבר על־לב עבדיך כי ביהוה נשׁבעתי כי־אינך יוצא אם־ילין אישׁ אתך הלילה ורעה לך זאת מכל־הרעה אשׁר־באה עליך מנעריך עד־עתה׃
9 ויקם המלך וישׁב בשׁער ולכל־העם הגידו לאמר הנה המלך יושׁב בשׁער ויבא כל־העם לפני המלך וישׂראל נס אישׁ לאהליו׃
10 ויהי כל־העם נדון בכל־שׁבטי ישׂראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשׁתים ועתה ברח מן־הארץ מעל אבשׁלום׃
11 ואבשׁלום אשׁר משׁחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשׁים להשׁיב את־המלך׃
12 והמלך דוד שׁלח אל־צדוק ואל־אביתר הכהנים לאמר דברו אל־זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשׁיב את־המלך אל־ביתו ודבר כל־ישׂראל בא אל־המלך אל־ביתו׃
13 אחי אתם עצמי ובשׂרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשׁיב את־המלך׃
14 ולעמשׂא תמרו הלוא עצמי ובשׂרי אתה כה יעשׂה־לי אלהים וכה יוסיף אם־לא שׂר־צבא תהיה לפני כל־הימים תחת יואב׃
15 ויט את־לבב כל־אישׁ־יהודה כאישׁ אחד וישׁלחו אל־המלך שׁוב אתה וכל־עבדיך׃
16 וישׁב המלך ויבא עד־הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את־המלך את־הירדן׃
17 וימהר שׁמעי בן־גרא בן־הימיני אשׁר מבחורים וירד עם־אישׁ יהודה לקראת המלך דוד׃
18 ואלף אישׁ עמו מבנימן וציבא נער בית שׁאול וחמשׁת עשׂר בניו ועשׂרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך׃
19 ועברה העברה לעביר את־בית המלך ולעשׂות הטוב בעינו ושׁמעי בן־גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן׃
20 ויאמר אל־המלך אל־יחשׁב־לי אדני עון ואל־תזכר את אשׁר העוה עבדך ביום אשׁר־יצא אדני־המלך מירושׁלם לשׂום המלך אל־לבו׃
21 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה־באתי היום ראשׁון לכל־בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך׃
22 ויען אבישׁי בן־צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שׁמעי כי קלל את־משׁיח יהוה׃
23 ויאמר דוד מה־לי ולכם בני צרויה כי־תהיו־לי היום לשׂטן היום יומת אישׁ בישׂראל כי הלוא ידעתי כי היום אני־מלך על־ישׂראל׃
24 ויאמר המלך אל־שׁמעי לא תמות וישׁבע לו המלך׃
25 ומפבשׁת בן־שׁאול ירד לקראת המלך ולא־עשׂה רגליו ולא־עשׂה שׂפמו ואת־בגדיו לא כבס למן־היום לכת המלך עד־היום אשׁר־בא בשׁלום׃
26 ויהי כי־בא ירושׁלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא־הלכת עמי מפיבשׁת׃
27 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי־אמר עבדך אחבשׁה־לי החמור וארכב עליה ואלך את־המלך כי פסח עבדך׃
28 וירגל בעבדך אל־אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשׂה הטוב בעיניך׃
29 כי לא היה כל־בית אבי כי אם־אנשׁי־מות לאדני המלך ותשׁת את־עבדך באכלי שׁלחנך ומה־ישׁ־לי עוד צדקה ולזעק עוד אל־המלך׃
30 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את־השׂדה׃
31 ויאמר מפיבשׁת אל־המלך גם את־הכל יקח אחרי אשׁר־בא אדני המלך בשׁלום אל־ביתו׃
32 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את־המלך הירדן לשׁלחו את־בירדן׃
33 וברזלי זקן מאד בן־שׁמנים שׁנה והוא־כלכל את־המלך בשׁיבתו במחנים כי־אישׁ גדול הוא מאד׃
34 ויאמר המלך אל־ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושׁלם׃
35 ויאמר ברזלי אל־המלך כמה ימי שׁני חיי כי־אעלה את־המלך ירושׁלם׃
36 בן־שׁמנים שׁנה אנכי היום האדע בין־טוב לרע אם־יטעם עבדך את־אשׁר אכל ואת־אשׁר אשׁתה אם־אשׁמע עוד בקול שׁרים ושׁרות ולמה יהיה עבדך עוד למשׂא אל־אדני המלך׃
37 כמעט יעבר עבדך את־הירדן את־המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת׃
38 ישׁב־נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם־אדני המלך ועשׂה־לו את אשׁר־טוב בעיניך׃
39 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשׂה־לו את־הטוב בעיניך וכל אשׁר־תבחר עלי אעשׂה־לך׃
40 ויעבר כל־העם את־הירדן והמלך עבר וישׁק המלך לברזלי ויברכהו וישׁב למקמו׃
41 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל־עם יהודה ויעברו את־המלך וגם חצי עם ישׂראל׃
42 והנה כל־אישׁ ישׂראל באים אל־המלך ויאמרו אל־המלך מדוע גנבוך אחינו אישׁ יהודה ויעברו את־המלך ואת־ביתו את־הירדן וכל־אנשׁי דוד עמו׃
43 ויען כל־אישׁ יהודה על־אישׁ ישׂראל כי־קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על־הדבר הזה האכול אכלנו מן־המלך אם־נשׂאת נשׂא לנו׃
44 ויען אישׁ־ישׂראל את־אישׁ יהודה ויאמר עשׂר־ידות לי במלך וגם־בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא־היה דברי ראשׁון לי להשׁיב את־מלכי ויקשׁ דבר־אישׁ יהודה מדבר אישׁ ישׂראל׃