1 בשׁנת שׁלושׁ לכורשׁ מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשׁר־נקרא שׁמו בלטשׁאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה׃
2 בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שׁלשׁה שׁבעים ימים׃
3 לחם חמדות לא אכלתי ובשׂר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שׁלשׁת שׁבעים ימים׃
4 וביום עשׂרים וארבעה לחדשׁ הראשׁון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃
5 ואשׂא את־עיני וארא והנה אישׁ־אחד לבושׁ בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃
6 וגויתו כתרשׁישׁ ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אשׁ וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשׁת קלל וקול דבריו כקול המון׃
7 וראיתי אני דניאל לבדי את־המראה והאנשׁים אשׁר היו עמי לא ראו את־המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃
8 ואני נשׁארתי לבדי ואראה את־המראה הגדלה הזאת ולא נשׁאר־בי כח והודי נהפך עלי למשׁחית ולא עצרתי כח׃
9 ואשׁמע את־קול דבריו וכשׁמעי את־קול דבריו ואני הייתי נרדם על־פני ופני ארצה׃
10 והנה־יד נגעה בי ותניעני על־ברכי וכפות ידי׃
11 ויאמר אלי דניאל אישׁ־חמדות הבן בדברים אשׁר אנכי דבר אליך ועמד על־עמדך כי עתה שׁלחתי אליך ובדברו עמי את־הדבר הזה עמדתי מרעיד׃
12 ויאמר אלי אל־תירא דניאל כי מן־היום הראשׁון אשׁר נתת את־לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשׁמעו דבריך ואני־באתי בדבריך׃
13 ושׂר מלכות פרס עמד לנגדי עשׂרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השׂרים הראשׁנים בא לעזרני ואני נותרתי שׁם אצל מלכי פרס׃
14 ובאתי להבינך את אשׁר־יקרה לעמך באחרית הימים כי־עוד חזון לימים׃
15 ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃
16 והנה כדמות בני אדם נגע על־שׂפתי ואפתח־פי ואדברה ואמרה אל־העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃
17 והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם־אדני זה ואני מעתה לא־יעמד־בי כח ונשׁמה לא נשׁארה־בי׃
18 ויסף ויגע־בי כמראה אדם ויחזקני׃
19 ויאמר אל־תירא אישׁ־חמדות שׁלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃
20 ויאמר הידעת למה־באתי אליך ועתה אשׁוב להלחם עם־שׂר פרס ואני יוצא והנה שׂר־יון בא׃
21 אבל אגיד לך את־הרשׁום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על־אלה כי אם־מיכאל שׂרכם׃