1 מקץ שׁבע־שׁנים תעשׂה שׁמטה׃
2 וזה דבר השׁמטה שׁמוט כל־בעל משׁה ידו אשׁר ישׁה ברעהו לא־יגשׂ את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שׁמטה ליהוה׃
3 את־הנכרי תגשׂ ואשׁר יהיה לך את־אחיך תשׁמט ידך׃
4 אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשׁר יהוה אלהיך נתן־לך נחלה לרשׁתה׃
5 רק אם־שׁמוע תשׁמע בקול יהוה אלהיך לשׁמר לעשׂות את־כל־המצוה הזאת אשׁר אנכי מצוך היום׃
6 כי־יהוה אלהיך ברכך כאשׁר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשׁלת בגוים רבים ובך לא ימשׁלו׃ [1]
7 כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שׁעריך בארצך אשׁר־יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון׃
8 כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשׁר יחסר לו׃
9 השׁמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שׁנת־השׁבע שׁנת השׁמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃ [2]
10 נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשׂך ובכל משׁלח ידך׃
11 כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃
12 כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שׁשׁ שׁנים ובשׁנה השׁביעת תשׁלחנו חפשׁי מעמך׃
13 וכי־תשׁלחנו חפשׁי מעמך לא תשׁלחנו ריקם׃
14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשׁר ברכך יהוה אלהיך תתן־לו׃
15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה היום׃
16 והיה כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו עמך׃
17 ולקחת את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשׂה־כן׃
18 לא־יקשׁה בעינך בשׁלחך אתו חפשׁי מעמך כי משׁנה שׂכר שׂכיר עבדך שׁשׁ שׁנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשׁר תעשׂה׃
19 כל־הבכור אשׁר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדישׁ ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שׁורך ולא תגז בכור צאנך׃
20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שׁנה בשׁנה במקום אשׁר־יבחר יהוה אתה וביתך׃
21 וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃
22 בשׁעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃
23 רק את־דמו לא תאכל על־הארץ תשׁפכנו כמים׃