1 כי־תצא למלחמה על־איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי־יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃ [1] [2]
2 והיה כקרבכם אל־המלחמה ונגשׁ הכהן ודבר אל־העם׃
3 ואמר אלהם שׁמע ישׂראל אתם קרבים היום למלחמה על־איביכם אל־ירך לבבכם אל־תיראו ואל־תחפזו ואל־תערצו מפניהם׃
4 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם־איביכם להושׁיע אתכם׃
5 ודברו השׁטרים אל־העם לאמר מי־האישׁ אשׁר בנה בית־חדשׁ ולא חנכו ילך וישׁב לביתו פן־ימות במלחמה ואישׁ אחר יחנכנו׃
6 ומי־האישׁ אשׁר־נטע כרם ולא חללו ילך וישׁב לביתו פן־ימות במלחמה ואישׁ אחר יחללנו׃
7 ומי־האישׁ אשׁר־ארשׂ אשׁה ולא לקחה ילך וישׁב לביתו פן־ימות במלחמה ואישׁ אחר יקחנה׃
8 ויספו השׁטרים לדבר אל־העם ואמרו מי־האישׁ הירא ורך הלבב ילך וישׁב לביתו ולא ימס את־לבב אחיו כלבבו׃
9 והיה ככלת השׁטרים לדבר אל־העם ופקדו שׂרי צבאות בראשׁ העם׃
10 כי־תקרב אל־עיר להלחם עליה וקראת אליה לשׁלום׃
11 והיה אם־שׁלום תענך ופתחה לך והיה כל־העם הנמצא־בה יהיו לך למס ועבדוך׃
12 ואם־לא תשׁלים עמך ועשׂתה עמך מלחמה וצרת עליה׃
13 ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את־כל־זכורה לפי־חרב׃
14 רק הנשׁים והטף והבהמה וכל אשׁר יהיה בעיר כל־שׁללה תבז לך ואכלת את־שׁלל איביך אשׁר נתן יהוה אלהיך לך׃ [3]
15 כן תעשׂה לכל־הערים הרחקת ממך מאד אשׁר לא־מערי הגוים־האלה הנה׃
16 רק מערי העמים האלה אשׁר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל־נשׁמה׃ [4]
17 כי־החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשׁר צוך יהוה אלהיך׃ [5]
18 למען אשׁר לא־ילמדו אתכם לעשׂות ככל תועבתם אשׁר עשׂו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃
19 כי־תצור אל־עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשׂה לא־תשׁחית את־עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השׂדה לבא מפניך במצור׃
20 רק עץ אשׁר־תדע כי־לא־עץ מאכל הוא אתו תשׁחית וכרת ובנית מצור על־העיר אשׁר־הוא עשׂה עמך מלחמה עד רדתה׃