1 כי־יהיה ריב בין אנשׁים ונגשׁו אל־המשׁפט ושׁפטום והצדיקו את־הצדיק והרשׁיעו את־הרשׁע׃
2 והיה אם־בן הכות הרשׁע והפילו השׁפט והכהו לפניו כדי רשׁעתו במספר׃
3 ארבעים יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃
4 לא־תחסם שׁור בדישׁו׃
5 כי־ישׁבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשׁת־המת החוצה לאישׁ זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשׁה ויבמה׃ [1]
6 והיה הבכור אשׁר תלד יקום על־שׁם אחיו המת ולא־ימחה שׁמו מישׂראל׃
7 ואם־לא יחפץ האישׁ לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השׁערה אל־הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שׁם בישׂראל לא אבה יבמי׃
8 וקראו־לו זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃
9 ונגשׁה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשׂה לאישׁ אשׁר לא־יבנה את־בית אחיו׃
10 ונקרא שׁמו בישׂראל בית חלוץ הנעל׃
11 כי־ינצו אנשׁים יחדו אישׁ ואחיו וקרבה אשׁת האחד להציל את־אישׁה מיד מכהו ושׁלחה ידה והחזיקה במבשׁיו׃
12 וקצתה את־כפה לא תחוס עינך׃
13 לא־יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃
14 לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃
15 אבן שׁלמה וצדק יהיה־לך איפה שׁלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשׁר־יהוה אלהיך נתן לך׃
16 כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשׂה אלה כל עשׂה עול׃
17 זכור את אשׁר־עשׂה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃
18 אשׁר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשׁלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃
19 והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל־איביך מסביב בארץ אשׁר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשׁתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השׁמים לא תשׁכח׃