1 וזכר את־בוראיך בימי בחורתיך עד אשׁר לא־יבאו ימי הרעה והגיעו שׁנים אשׁר תאמר אין־לי בהם חפץ׃
2 עד אשׁר לא־תחשׁך השׁמשׁ והאור והירח והכוכבים ושׁבו העבים אחר הגשׁם׃
3 ביום שׁיזעו שׁמרי הבית והתעותו אנשׁי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשׁכו הראות בארבות׃
4 וסגרו דלתים בשׁוק בשׁפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישׁחו כל־בנות השׁיר׃
5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השׁקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי־הלך האדם אל־בית עולמו וסבבו בשׁוק הספדים׃
6 עד אשׁר לא־ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשׁבר כד על־המבוע ונרץ הגלגל אל־הבור׃
7 וישׁב העפר על־הארץ כשׁהיה והרוח תשׁוב אל־האלהים אשׁר נתנה׃ [1]
8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
9 ויתר שׁהיה קהלת חכם עוד למד־דעת את־העם ואזן וחקר תקן משׁלים הרבה׃
10 בקשׁ קהלת למצא דברי־חפץ וכתוב ישׁר דברי אמת׃
11 דברי חכמים כדרבנות וכמשׂמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃
12 ויתר מהמה בני הזהר עשׂות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשׂר׃
13 סוף דבר הכל נשׁמע את־האלהים ירא ואת־מצותיו שׁמור כי־זה כל־האדם׃ [2]
14 כי את־כל־מעשׂה האלהים יבא במשׁפט על כל־נעלם אם־טוב ואם־רע׃ [3]