1 אל־תבהל על־פיך ולבך אל־ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשׁמים ואתה על־הארץ על־כן יהיו דבריך מעטים׃
2 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃ [1]
3 כאשׁר תדר נדר לאלהים אל־תאחר לשׁלמו כי אין חפץ בכסילים את אשׁר־תדר שׁלם׃
4 טוב אשׁר לא־תדר משׁתדור ולא תשׁלם׃
5 אל־תתן את־פיך לחטיא את־בשׂרך ואל־תאמר לפני המלאך כי שׁגגה היא למה יקצף האלהים על־קולך וחבל את־מעשׂה ידיך׃
6 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את־האלהים ירא׃
7 אם־עשׁק רשׁ וגזל משׁפט וצדק תראה במדינה אל־תתמה על־החפץ כי גבה מעל גבה שׁמר וגבהים עליהם׃
8 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשׂדה נעבד׃
9 אהב כסף לא־ישׂבע כסף ומי־אהב בהמון לא תבואה גם־זה הבל׃
10 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה־כשׁרון לבעליה כי אם־ראית עיניו׃
11 מתוקה שׁנת העבד אם־מעט ואם־הרבה יאכל והשׂבע לעשׁיר איננו מניח לו לישׁון׃
12 ישׁ רעה חולה ראיתי תחת השׁמשׁ עשׁר שׁמור לבעליו לרעתו׃
13 ואבד העשׁר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
14 כאשׁר יצא מבטן אמו ערום ישׁוב ללכת כשׁבא ומאומה לא־ישׂא בעמלו שׁילך בידו׃
15 וגם־זה רעה חולה כל־עמת שׁבא כן ילך ומה־יתרון לו שׁיעמל לרוח׃
16 גם כל־ימיו בחשׁך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
17 הנה אשׁר־ראיתי אני טוב אשׁר־יפה לאכול־ולשׁתות ולראות טובה בכל־עמלו שׁיעמל תחת־השׁמשׁ מספר ימי־חיו אשׁר־נתן־לו האלהים כי־הוא חלקו׃
18 גם כל־האדם אשׁר נתן־לו האלהים עשׁר ונכסים והשׁליטו לאכל ממנו ולשׂאת את־חלקו ולשׂמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃
19 כי לא הרבה יזכר את־ימי חייו כי האלהים מענה בשׂמחת לבו׃