1 ומרדכי ידע את־כל־אשׁר נעשׂה ויקרע מרדכי את־בגדיו וילבשׁ שׂק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה׃ [1] [2]
2 ויבוא עד לפני שׁער־המלך כי אין לבוא אל־שׁער המלך בלבושׁ שׂק׃
3 ובכל־מדינה ומדינה מקום אשׁר דבר־המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שׂק ואפר יצע לרבים׃
4 ותבואינה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשׁלח בגדים להלבישׁ את־מרדכי ולהסיר שׂקו מעליו ולא קבל׃
5 ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשׁר העמיד לפניה ותצוהו על־מרדכי לדעת מה־זה ועל־מה־זה׃
6 ויצא התך אל־מרדכי אל־רחוב העיר אשׁר לפני שׁער־המלך׃
7 ויגד־לו מרדכי את כל־אשׁר קרהו ואת פרשׁת הכסף אשׁר אמר המן לשׁקול על־גנזי המלך ביהודיים לאבדם׃
8 ואת־פתשׁגן כתב־הדת אשׁר־נתן בשׁושׁן להשׁמידם נתן לו להראות את־אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל־המלך להתחנן־לו ולבקשׁ מלפניו על־עמה׃
9 ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי׃
10 ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל־מרדכי׃
11 כל־עבדי המלך ועם־מדינות המלך ידעים אשׁר כל־אישׁ ואשׁה אשׁר יבוא־אל־המלך אל־החצר הפנימית אשׁר לא־יקרא אחת דתו להמית לבד מאשׁר יושׁיט־לו המלך את־שׁרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל־המלך זה שׁלושׁים יום׃
12 ויגידו למרדכי את דברי אסתר׃
13 ויאמר מרדכי להשׁיב אל־אסתר אל־תדמי בנפשׁך להמלט בית־המלך מכל־היהודים׃
14 כי אם־החרשׁ תחרישׁי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית־אביך תאבדו ומי יודע אם־לעת כזאת הגעת למלכות׃
15 ותאמר אסתר להשׁיב אל־מרדכי׃
16 לך כנוס את־כל־היהודים הנמצאים בשׁושׁן וצומו עלי ואל־תאכלו ואל־תשׁתו שׁלשׁת ימים לילה ויום גם־אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל־המלך אשׁר לא־כדת וכאשׁר אבדתי אבדתי׃
17 ויעבר מרדכי ויעשׂ ככל אשׁר־צותה עליו אסתר׃