1 וילך אישׁ מבית לוי ויקח את־בת־לוי׃ [1]
2 ותהר האשׁה ותלד בן ותרא אתו כי־טוב הוא ותצפנהו שׁלשׁה ירחים׃
3 ולא־יכלה עוד הצפינו ותקח־לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשׂם בה את־הילד ותשׂם בסוף על־שׂפת היאר׃
4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה־יעשׂה לו׃
5 ותרד בת־פרעה לרחץ על־היאר ונערתיה הלכת על־יד היאר ותרא את־התבה בתוך הסוף ותשׁלח את־אמתה ותקחה׃
6 ותפתח ותראהו את־הילד והנה־נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃
7 ותאמר אחתו אל־בת־פרעה האלך וקראתי לך אשׁה מינקת מן העברית ותינק לך את־הילד׃
8 ותאמר־לה בת־פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את־אם הילד׃
9 ותאמר לה בת־פרעה היליכי את־הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את־שׂכרך ותקח האשׁה הילד ותניקהו׃
10 ויגדל הילד ותבאהו לבת־פרעה ויהי־לה לבן ותקרא שׁמו משׁה ותאמר כי מן־המים משׁיתהו׃
11 ויהי בימים ההם ויגדל משׁה ויצא אל־אחיו וירא בסבלתם וירא אישׁ מצרי מכה אישׁ־עברי מאחיו׃
12 ויפן כה וכה וירא כי אין אישׁ ויך את־המצרי ויטמנהו בחול׃
13 ויצא ביום השׁני והנה שׁני־אנשׁים עברים נצים ויאמר לרשׁע למה תכה רעך׃
14 ויאמר מי שׂמך לאישׁ שׂר ושׁפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשׁר הרגת את־המצרי ויירא משׁה ויאמר אכן נודע הדבר׃
15 וישׁמע פרעה את־הדבר הזה ויבקשׁ להרג את־משׁה ויברח משׁה מפני פרעה וישׁב בארץ־מדין וישׁב על־הבאר׃
16 ולכהן מדין שׁבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את־הרהטים להשׁקות צאן אביהן׃ [2] [3]
17 ויבאו הרעים ויגרשׁום ויקם משׁה ויושׁען וישׁק את־צאנם׃
18 ותבאנה אל־רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃
19 ותאמרן אישׁ מצרי הצילנו מיד הרעים וגם־דלה דלה לנו וישׁק את־הצאן׃
20 ויאמר אל־בנתיו ואיו למה זה עזבתן את־האישׁ קראן לו ויאכל לחם׃
21 ויואל משׁה לשׁבת את־האישׁ ויתן את־צפרה בתו למשׁה׃
22 ותלד בן ויקרא את־שׁמו גרשׁם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃
23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני־ישׂראל מן־העבדה ויזעקו ותעל שׁועתם אל־האלהים מן־העבדה׃
24 וישׁמע אלהים את־נאקתם ויזכר אלהים את־בריתו את־אברהם את־יצחק ואת־יעקב׃
25 וירא אלהים את־בני ישׂראל וידע אלהים׃