1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשׁתו וכל־אשׁר־לו ולוט עמו הנגבה׃ [1]
2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃
3 וילך למסעיו מנגב ועד־בית־אל עד־המקום אשׁר־היה שׁם אהלה בתחלה בין בית־אל ובין העי׃
4 אל־מקום המזבח אשׁר־עשׂה שׁם בראשׁנה ויקרא שׁם אברם בשׁם יהוה׃
5 וגם־ללוט ההלך את־אברם היה צאן־ובקר ואהלים׃ [2]
6 ולא־נשׂא אתם הארץ לשׁבת יחדו כי־היה רכושׁם רב ולא יכלו לשׁבת יחדו׃
7 ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישׁב בארץ׃
8 ויאמר אברם אל־לוט אל־נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי־אנשׁים אחים אנחנו׃
9 הלא כל־הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם־השׂמאל ואימנה ואם־הימין ואשׂמאילה׃
10 וישׂא־לוט את־עיניו וירא את־כל־ככר הירדן כי כלה משׁקה לפני שׁחת יהוה את־סדם ואת־עמרה כגן־יהוה כארץ מצרים באכה צער׃
11 ויבחר־לו לוט את כל־ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו אישׁ מעל אחיו׃
12 אברם ישׁב בארץ־כנען ולוט ישׁב בערי הככר ויאהל עד־סדם׃
13 ואנשׁי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃
14 ויהוה אמר אל־אברם אחרי הפרד־לוט מעמו שׂא נא עיניך וראה מן־המקום אשׁר־אתה שׁם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ [3] [4]
15 כי את־כל־הארץ אשׁר־אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד־עולם׃
16 ושׂמתי את־זרעך כעפר הארץ אשׁר אם־יוכל אישׁ למנות את־עפר הארץ גם־זרעך ימנה׃
17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃
18 ויאהל אברם ויבא וישׁב באלני ממרא אשׁר בחברון ויבן־שׁם מזבח ליהוה׃ [5]