1 ויהי כי־זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את־עשׂו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃
2 ויאמר הנה־נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃
3 ועתה שׂא־נא כליך תליך וקשׁתך וצא השׂדה וצודה לי צידה׃
4 ועשׂה־לי מטעמים כאשׁר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשׁי בטרם אמות׃
5 ורבקה שׁמעת בדבר יצחק אל־עשׂו בנו וילך עשׂו השׂדה לצוד ציד להביא׃
6 ורבקה אמרה אל־יעקב בנה לאמר הנה שׁמעתי את־אביך מדבר אל־עשׂו אחיך לאמר׃
7 הביאה לי ציד ועשׂה־לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃
8 ועתה בני שׁמע בקלי לאשׁר אני מצוה אתך׃
9 לך־נא אל־הצאן וקח־לי משׁם שׁני גדיי עזים טבים ואעשׂה אתם מטעמים לאביך כאשׁר אהב׃
10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשׁר יברכך לפני מותו׃
11 ויאמר יעקב אל־רבקה אמו הן עשׂו אחי אישׁ שׂער ואנכי אישׁ חלק׃
12 אולי ימשׁני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃
13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שׁמע בקלי ולך קח־לי׃
14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעשׂ אמו מטעמים כאשׁר אהב אביו׃
15 ותקח רבקה את־בגדי עשׂו בנה הגדל החמדת אשׁר אתה בבית ותלבשׁ את־יעקב בנה הקטן׃
16 ואת ערת גדיי העזים הלבישׁה על־ידיו ועל חלקת צואריו׃
17 ותתן את־המטעמים ואת־הלחם אשׁר עשׂתה ביד יעקב בנה׃
18 ויבא אל־אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃
19 ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשׂו בכרך עשׂיתי כאשׁר דברת אלי קום־נא שׁבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשׁך׃
20 ויאמר יצחק אל־בנו מה־זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃
21 ויאמר יצחק אל־יעקב גשׁה־נא ואמשׁך בני האתה זה בני עשׂו אם־לא׃
22 ויגשׁ יעקב אל־יצחק אביו וימשׁהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשׂו׃
23 ולא הכירו כי־היו ידיו כידי עשׂו אחיו שׂערת ויברכהו׃
24 ויאמר אתה זה בני עשׂו ויאמר אני׃
25 ויאמר הגשׁה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשׁי ויגשׁ־לו ויאכל ויבא לו יין וישׁת׃
26 ויאמר אליו יצחק אביו גשׁה־נא ושׁקה־לי בני׃
27 ויגשׁ וישׁק־לו וירח את־ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שׂדה אשׁר ברכו יהוה׃
28 ויתן־לך האלהים מטל השׁמים ומשׁמני הארץ ורב דגן ותירשׁ׃
29 יעבדוך עמים וישׁתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישׁתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃
30 ויהי כאשׁר כלה יצחק לברך את־יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשׂו אחיו בא מצידו׃
31 ויעשׂ גם־הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשׁך׃
32 ויאמר לו יצחק אביו מי־אתה ויאמר אני בנך בכרך עשׂו׃
33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה׃
34 כשׁמע עשׂו את־דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד־מאד ויאמר לאביו ברכני גם־אני אבי׃
35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃
36 ויאמר הכי קרא שׁמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה׃
37 ויען יצחק ויאמר לעשׂו הן גביר שׂמתיו לך ואת־כל־אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירשׁ סמכתיו ולכה אפוא מה אעשׂה בני׃
38 ויאמר עשׂו אל־אביו הברכה אחת הוא־לך אבי ברכני גם־אני אבי וישׂא עשׂו קלו ויבך׃
39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משׁמני הארץ יהיה מושׁבך ומטל השׁמים מעל׃
40 ועל־חרבך תחיה ואת־אחיך תעבד והיה כאשׁר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃
41 וישׂטם עשׂו את־יעקב על־הברכה אשׁר ברכו אביו ויאמר עשׂו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את־יעקב אחי׃
42 ויגד לרבקה את־דברי עשׂו בנה הגדל ותשׁלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשׂו אחיך מתנחם לך להרגך׃
43 ועתה בני שׁמע בקלי וקום ברח־לך אל־לבן אחי חרנה׃
44 וישׁבת עמו ימים אחדים עד אשׁר־תשׁוב חמת אחיך׃
45 עד־שׁוב אף־אחיך ממך ושׁכח את אשׁר־עשׂית לו ושׁלחתי ולקחתיך משׁם למה אשׁכל גם־שׁניכם יום אחד׃
46 ותאמר רבקה אל־יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם־לקח יעקב אשׁה מבנות־חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃