1 וישׁכם לבן בבקר וינשׁק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישׁב לבן למקמו׃
2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃
3 ויאמר יעקב כאשׁר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שׁם־המקום ההוא מחנים׃
4 וישׁלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשׂו אחיו ארצה שׂעיר שׂדה אדום׃
5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשׂו כה אמר עבדך יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃
6 ויהי־לי שׁור וחמור צאן ועבד ושׁפחה ואשׁלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃
7 וישׁבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשׂו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות אישׁ עמו׃
8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשׁר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשׁני מחנות׃
9 ויאמר אם־יבוא עשׂו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשׁאר לפליטה׃
10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שׁוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃
11 קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשׁר עשׂית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשׁני מחנות׃
12 הצילני נא מיד אחי מיד עשׂו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃
13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושׂמתי את־זרעך כחול הים אשׁר לא־יספר מרב׃
14 וילן שׁם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשׂו אחיו׃
15 עזים מאתים ותישׁים עשׂרים רחלים מאתים ואילים עשׂרים׃
16 גמלים מיניקות ובניהם שׁלשׁים פרות ארבעים ופרים עשׂרה אתנת עשׂרים ועירם עשׂרה׃
17 ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשׂימו בין עדר ובין עדר׃
18 ויצו את־הראשׁון לאמר כי יפגשׁך עשׂו אחי ושׁאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃
19 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שׁלוחה לאדני לעשׂו והנה גם־הוא אחרינו׃
20 ויצו גם את־השׁני גם את־השׁלישׁי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשׂו במצאכם אתו׃
21 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישׂא פני׃
22 ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃
23 ויקם בלילה הוא ויקח את־שׁתי נשׁיו ואת־שׁתי שׁפחתיו ואת־אחד עשׂר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃
24 ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשׁר־לו׃
25 ויותר יעקב לבדו ויאבק אישׁ עמו עד עלות השׁחר׃
26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃
27 ויאמר שׁלחני כי עלה השׁחר ויאמר לא אשׁלחך כי אם־ברכתני׃
28 ויאמר אליו מה־שׁמך ויאמר יעקב׃
29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שׁמך כי אם־ישׂראל כי־שׂרית עם־אלהים ועם־אנשׁים ותוכל׃
30 וישׁאל יעקב ויאמר הגידה־נא שׁמך ויאמר למה זה תשׁאל לשׁמי ויברך אתו שׁם׃
31 ויקרא יעקב שׁם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשׁי׃
32 ויזרח־לו השׁמשׁ כאשׁר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃ [1]
33 על־כן לא־יאכלו בני־ישׂראל את־גיד הנשׁה אשׁר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשׁה׃