1 ויהי כי־החל האדם לרב על־פני האדמה ובנות ילדו להם׃ [1]
2 ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשׁים מכל אשׁר בחרו׃ [2] [3]
3 ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשׁגם הוא בשׂר והיו ימיו מאה ועשׂרים שׁנה׃
4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשׁר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשׁר מעולם אנשׁי השׁם׃ [4]
5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשׁבת לבו רק רע כל־היום׃ [5]
6 וינחם יהוה כי־עשׂה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו׃ [6] [7] [8]
7 ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשׁר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמשׂ ועד־עוף השׁמים כי נחמתי כי עשׂיתם׃ [9]
8 ונח מצא חן בעיני יהוה׃
9 אלה תולדת נח נח אישׁ צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃ [10]
10 ויולד נח שׁלשׁה בנים את־שׁם את־חם ואת־יפת׃
11 ותשׁחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃
12 וירא אלהים את־הארץ והנה נשׁחתה כי־השׁחית כל־בשׂר את־דרכו על־הארץ׃
13 ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשׂר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משׁחיתם את־הארץ׃
14 עשׂה לך תבת עצי־גפר קנים תעשׂה את־התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃
15 וזה אשׁר תעשׂה אתה שׁלשׁ מאות אמה ארך התבה חמשׁים אמה רחבה ושׁלשׁים אמה קומתה׃
16 צהר תעשׂה לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשׂים תחתים שׁנים ושׁלשׁים תעשׂה׃
17 ואני הנני מביא את־המבול מים על־הארץ לשׁחת כל־בשׂר אשׁר־בו רוח חיים מתחת השׁמים כל אשׁר־בארץ יגוע׃ [11]
18 והקמתי את־בריתי אתך ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשׁתך ונשׁי־בניך אתך׃ [12]
19 ומכל־החי מכל־בשׂר שׁנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃
20 מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמשׂ האדמה למינהו שׁנים מכל יבאו אליך להחיות׃
21 ואתה קח־לך מכל־מאכל אשׁר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃
22 ויעשׂ נח ככל אשׁר צוה אתו אלהים כן עשׂה׃