1 שׁמעו דבר־יהוה בני ישׂראל כי ריב ליהוה עם־יושׁבי הארץ כי אין־אמת ואין־חסד ואין־דעת אלהים בארץ׃
2 אלה וכחשׁ ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃
3 על־כן תאבל הארץ ואמלל כל־יושׁב בה בחית השׂדה ובעוף השׁמים וגם־דגי הים יאספו׃
4 אך אישׁ אל־ירב ואל־יוכח אישׁ ועמך כמריבי כהן׃
5 וכשׁלת היום וכשׁל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃
6 נדמו עמי מבלי הדעת כי־אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשׁכח תורת אלהיך אשׁכח בניך גם־אני׃
7 כרבם כן חטאו־לי כבודם בקלון אמיר׃
8 חטאת עמי יאכלו ואל־עונם ישׂאו נפשׁו׃
9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשׁיב לו׃
10 ואכלו ולא ישׂבעו הזנו ולא יפרצו כי־את־יהוה עזבו לשׁמר׃
11 זנות ויין ותירושׁ יקח־לב׃
12 עמי בעצו ישׁאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃
13 על־ראשׁי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃
14 לא־אפקוד על־בנותיכם כי תזנינה ועל־כלותיכם כי תנאפנה כי־הם עם־הזנות יפרדו ועם־הקדשׁות יזבחו ועם לא־יבין ילבט׃
15 אם־זנה אתה ישׂראל אל־יאשׁם יהודה ואל־תבאו הגלגל ואל־תעלו בית און ואל־תשׁבעו חי־יהוה׃
16 כי כפרה סררה סרר ישׂראל עתה ירעם יהוה ככבשׂ במרחב׃
17 חבור עצבים אפרים הנח־לו׃
18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃
19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשׁו מזבחותם׃