1 כרפאי לישׂראל ונגלה עון אפרים ורעות שׁמרון כי פעלו שׁקר וגנב יבוא פשׁט גדוד בחוץ׃
2 ובל־יאמרו ללבבם כל־רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃
3 ברעתם ישׂמחו־מלך ובכחשׁיהם שׂרים׃
4 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישׁבות מעיר מלושׁ בצק עד־חמצתו׃
5 יום מלכנו החלו שׂרים חמת מיין משׁך ידו את־לצצים׃
6 כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישׁן אפהם בקר הוא בער כאשׁ להבה׃
7 כלם יחמו כתנור ואכלו את־שׁפטיהם כל־מלכיהם נפלו אין־קרא בהם אלי׃
8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃
9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם־שׂיבה זרקה בו והוא לא ידע׃
10 וענה גאון־ישׂראל בפניו ולא־שׁבו אל־יהוה אלהיהם ולא בקשׁהו בכל־זאת׃
11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשׁור הלכו׃
12 כאשׁר ילכו אפרושׂ עליהם רשׁתי כעוף השׁמים אורידם איסרם כשׁמע לעדתם׃
13 אוי להם כי־נדדו ממני שׁד להם כי־פשׁעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃
14 ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משׁכבותם על־דגן ותירושׁ יתגוררו יסורו בי׃
15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשׁבו־רע׃
16 ישׁובו לא על היו כקשׁת רמיה יפלו בחרב שׂריהם מזעם לשׁונם זו לעגם בארץ מצרים׃