1 משׂא גיא חזיון מה־לך אפוא כי־עלית כלך לגגות׃
2 תשׁאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי־חרב ולא מתי מלחמה׃
3 כל־קציניך נדדו־יחד מקשׁת אסרו כל־נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃
4 על־כן אמרתי שׁעו מני אמרר בבכי אל־תאיצו לנחמני על־שׁד בת־עמי׃
5 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושׁוע אל־ההר׃
6 ועילם נשׂא אשׁפה ברכב אדם פרשׁים וקיר ערה מגן׃
7 ויהי מבחר־עמקיך מלאו רכב והפרשׁים שׁת שׁתו השׁערה׃
8 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל־נשׁק בית היער׃
9 ואת בקיעי עיר־דוד ראיתם כי־רבו ותקבצו את־מי הברכה התחתונה׃
10 ואת־בתי ירושׁלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃
11 ומקוה עשׂיתם בין החמתים למי הברכה הישׁנה ולא הבטתם אל־עשׂיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃
12 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שׂק׃
13 והנה שׂשׂון ושׂמחה הרג בקר ושׁחט צאן אכל בשׂר ושׁתות יין אכול ושׁתו כי מחר נמות׃
14 ונגלה באזני יהוה צבאות אם־יכפר העון הזה לכם עד־תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃
15 כה אמר אדני יהוה צבאות לך־בא אל־הסכן הזה על־שׁבנא אשׁר על־הבית׃
16 מה־לך פה ומי לך פה כי־חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משׁכן לו׃
17 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
18 צנוף יצנפך צנפה כדור אל־ארץ רחבת ידים שׁמה תמות ושׁמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃
19 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃
20 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן־חלקיהו׃
21 והלבשׁתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשׁלתך אתן בידו והיה לאב ליושׁב ירושׁלם ולבית יהודה׃
22 ונתתי מפתח בית־דוד על־שׁכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃
23 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃
24 ותלו עליו כל כבוד בית־אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל־כלי הנבלים׃
25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמושׁ היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשׂא אשׁר־עליה כי יהוה דבר׃