1 קרא בגרון אל־תחשׂך כשׁופר הרם קולך והגד לעמי פשׁעם ולבית יעקב חטאתם׃
2 ואותי יום יום ידרשׁון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשׁר־צדקה עשׂה ומשׁפט אלהיו לא עזב ישׁאלוני משׁפטי־צדק קרבת אלהים יחפצון׃
3 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשׁנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו־חפץ וכל־עצביכם תנגשׂו׃ [1] [2] [3]
4 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשׁע לא־תצומו כיום להשׁמיע במרום קולכם׃
5 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשׁו הלכף כאגמן ראשׁו ושׂק ואפר יציע הלזה תקרא־צום ויום רצון ליהוה׃ [4]
6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשׁע התר אגדות מוטה ושׁלח רצוצים חפשׁים וכל־מוטה תנתקו׃
7 הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי־תראה ערם וכסיתו ומבשׂרך לא תתעלם׃
8 אז יבקע כשׁחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך׃ [5]
9 אז תקרא ויהוה יענה תשׁוע ויאמר הנני אם־תסיר מתוכך מוטה שׁלח אצבע ודבר־און׃
10 ותפק לרעב נפשׁך ונפשׁ נענה תשׂביע וזרח בחשׁך אורך ואפלתך כצהרים׃
11 ונחך יהוה תמיד והשׂביע בצחצחות נפשׁך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשׁר לא־יכזבו מימיו׃ [6]
12 ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור־ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משׁבב נתיבות לשׁבת׃
13 אם־תשׁיב משׁבת רגלך עשׂות חפציך ביום קדשׁי וקראת לשׁבת ענג לקדושׁ יהוה מכבד וכבדתו מעשׂות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר׃
14 אז תתענג על־יהוה והרכבתיך על־במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃