1 בשׁנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישׁב על־כסא רם ונשׂא ושׁוליו מלאים את־ההיכל׃
2 שׂרפים עמדים ממעל לו שׁשׁ כנפים שׁשׁ כנפים לאחד בשׁתים יכסה פניו ובשׁתים יכסה רגליו ובשׁתים יעופף׃ [1] [2]
3 וקרא זה אל־זה ואמר קדושׁ קדושׁ קדושׁ יהוה צבאות מלא כל־הארץ כבודו׃
4 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשׁן׃
5 ואמר אוי־לי כי־נדמיתי כי אישׁ טמא־שׂפתים אנכי ובתוך עם־טמא שׂפתים אנכי יושׁב כי את־המלך יהוה צבאות ראו עיני׃
6 ויעף אלי אחד מן־השׂרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃
7 ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שׂפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃
8 ואשׁמע את־קול אדני אמר את־מי אשׁלח ומי ילך־לנו ואמר הנני שׁלחני׃ [3]
9 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שׁמעו שׁמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃ [4]
10 השׁמן לב־העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השׁע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישׁמע ולבבו יבין ושׁב ורפא לו׃ [5]
11 ואמר עד־מתי אדני ויאמר עד אשׁר אם־שׁאו ערים מאין יושׁב ובתים מאין אדם והאדמה תשׁאה שׁממה׃ [6]
12 ורחק יהוה את־האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃
13 ועוד בה עשׂריה ושׁבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשׁר בשׁלכת מצבת בם זרע קדשׁ מצבתה׃