1 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משׁפטים אדבר אותך מדוע דרך רשׁעים צלחה שׁלו כל־בגדי בגד׃ [1]
2 נטעתם גם־שׁרשׁו ילכו גם־עשׂו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃ [2]
3 ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשׁם ליום הרגה׃
4 עד־מתי תאבל הארץ ועשׂב כל־השׂדה ייבשׁ מרעת ישׁבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו׃
5 כי את־רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שׁלום אתה בוטח ואיך תעשׂה בגאון הירדן׃
6 כי גם־אחיך ובית־אביך גם־המה בגדו בך גם־המה קראו אחריך מלא אל־תאמן בם כי־ידברו אליך טובות׃
7 עזבתי את־ביתי נטשׁתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשׁי בכף איביה׃
8 היתה־לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על־כן שׂנאתיה׃
9 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל־חית השׂדה התיו לאכלה׃
10 רעים רבים שׁחתו כרמי בססו את־חלקתי נתנו את־חלקת חמדתי למדבר שׁממה׃
11 שׂמה לשׁממה אבלה עלי שׁממה נשׁמה כל־הארץ כי אין אישׁ שׂם על־לב׃
12 על־כל־שׁפים במדבר באו שׁדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה־ארץ ועד־קצה הארץ אין שׁלום לכל־בשׂר׃
13 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשׁו מתבואתיכם מחרון אף־יהוה׃
14 כה אמר יהוה על־כל־שׁכני הרעים הנגעים בנחלה אשׁר־הנחלתי את־עמי את־ישׂראל הנני נתשׁם מעל אדמתם ואת־בית יהודה אתושׁ מתוכם׃
15 והיה אחרי נתשׁי אותם אשׁוב ורחמתים והשׁבתים אישׁ לנחלתו ואישׁ לארצו׃
16 והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשׁבע בשׁמי חי־יהוה כאשׁר למדו את־עמי להשׁבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃
17 ואם לא ישׁמעו ונתשׁתי את־הגוי ההוא נתושׁ ואבד נאם־יהוה׃