1 הדבר אשׁר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
2 קום וירדת בית היוצר ושׁמה אשׁמיעך את־דברי׃
3 וארד בית היוצר והנהו עשׂה מלאכה על־האבנים׃
4 ונשׁחת הכלי אשׁר הוא עשׂה בחמר ביד היוצר ושׁב ויעשׂהו כלי אחר כאשׁר ישׁר בעיני היוצר לעשׂות׃
5 ויהי דבר־יהוה אלי לאמור׃
6 הכיוצר הזה לא־אוכל לעשׂות לכם בית ישׂראל נאם־יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן־אתם בידי בית ישׂראל׃
7 רגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לנתושׁ ולנתוץ ולהאביד׃
8 ושׁב הגוי ההוא מרעתו אשׁר דברתי עליו ונחמתי על־הרעה אשׁר חשׁבתי לעשׂות לו׃ [1]
9 ורגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לבנת ולנטע׃
10 ועשׂה הרעה בעיני לבלתי שׁמע בקולי ונחמתי על־הטובה אשׁר אמרתי להיטיב אותו׃
11 ועתה אמר־נא אל־אישׁ־יהודה ועל־יושׁבי ירושׁלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשׁב עליכם מחשׁבה שׁובו נא אישׁ מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃
12 ואמרו נואשׁ כי־אחרי מחשׁבותינו נלך ואישׁ שׁררות לבו־הרע נעשׂה׃
13 לכן כה אמר יהוה שׁאלו־נא בגוים מי שׁמע כאלה שׁעררת עשׂתה מאד בתולת ישׂראל׃
14 היעזב מצור שׂדי שׁלג לבנון אם־ינתשׁו מים זרים קרים נוזלים׃
15 כי־שׁכחני עמי לשׁוא יקטרו ויכשׁלום בדרכיהם שׁבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃
16 לשׂום ארצם לשׁמה שׁרוקת עולם כל עובר עליה ישׁם ויניד בראשׁו׃
17 כרוח־קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא־פנים אראם ביום אידם׃
18 ויאמרו לכו ונחשׁבה על־ירמיהו מחשׁבות כי לא־תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשׁון ואל־נקשׁיבה אל־כל־דבריו׃
19 הקשׁיבה יהוה אלי ושׁמע לקול יריבי׃
20 הישׁלם תחת־טובה רעה כי־כרו שׁוחה לנפשׁי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשׁיב את־חמתך מהם׃
21 לכן תן את־בניהם לרעב והגרם על־ידי־חרב ותהינה נשׁיהם שׁכלות ואלמנות ואנשׁיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי־חרב במלחמה׃
22 תשׁמע זעקה מבתיהם כי־תביא עליהם גדוד פתאם כי־כרו שׁיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃
23 ואתה יהוה ידעת את־כל־עצתם עלי למות אל־תכפר על־עונם וחטאתם מלפניך אל־תמחי והיו מכשׁלים לפניך בעת אפך עשׂה בהם׃