1 וישׁמע פשׁחור בן־אמר הכהן והוא־פקיד נגיד בבית יהוה את־ירמיהו נבא את־הדברים האלה׃
2 ויכה פשׁחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על־המהפכת אשׁר בשׁער בנימן העליון אשׁר בבית יהוה׃
3 ויהי ממחרת ויצא פשׁחור את־ירמיהו מן־המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשׁחור קרא יהוה שׁמך כי אם־מגור מסביב׃
4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל־אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת־כל־יהודה אתן ביד מלך־בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃
5 ונתתי את־כל־חסן העיר הזאת ואת־כל־יגיעה ואת־כל־יקרה ואת כל־אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃
6 ואתה פשׁחור וכל ישׁבי ביתך תלכו בשׁבי ובבל תבוא ושׁם תמות ושׁם תקבר אתה וכל־אהביך אשׁר־נבאת להם בשׁקר׃
7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשׂחוק כל־היום כלה לעג לי׃
8 כי־מדי אדבר אזעק חמס ושׁד אקרא כי־היה דבר־יהוה לי לחרפה ולקלס כל־היום׃
9 ואמרתי לא־אזכרנו ולא־אדבר עוד בשׁמו והיה בלבי כאשׁ בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃
10 כי שׁמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנושׁ שׁלומי שׁמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃
11 ויהוה אותי כגבור עריץ על־כן רדפי יכשׁלו ולא יכלו בשׁו מאד כי־לא השׂכילו כלמת עולם לא תשׁכח׃ [1]
12 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃
13 שׁירו ליהוה הללו את־יהוה כי הציל את־נפשׁ אביון מיד מרעים׃
14 ארור היום אשׁר ילדתי בו יום אשׁר־ילדתני אמי אל־יהי ברוך׃
15 ארור האישׁ אשׁר בשׂר את־אבי לאמר ילד־לך בן זכר שׂמח שׂמחהו׃
16 והיה האישׁ ההוא כערים אשׁר־הפך יהוה ולא נחם ושׁמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃
17 אשׁר לא־מותתני מרחם ותהי־לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃
18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשׁת ימי׃