1 הדבר אשׁר־היה על־ירמיהו על־כל־עם יהודה בשׁנה הרבעית ליהויקים בן־יאשׁיהו מלך יהודה היא השׁנה הראשׁנית לנבוכדראצר מלך בבל׃
2 אשׁר דבר ירמיהו הנביא על־כל־עם יהודה ואל כל־ישׁבי ירושׁלם לאמר׃
3 מן־שׁלשׁ עשׂרה שׁנה ליאשׁיהו בן־אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שׁלשׁ ועשׂרים שׁנה היה דבר־יהוה אלי ואדבר אליכם אשׁכים ודבר ולא שׁמעתם׃
4 ושׁלח יהוה אליכם את־כל־עבדיו הנבאים השׁכם ושׁלח ולא שׁמעתם ולא־הטיתם את־אזנכם לשׁמע׃
5 לאמר שׁובו־נא אישׁ מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושׁבו על־האדמה אשׁר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן־עולם ועד־עולם׃
6 ואל־תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשׁתחות להם ולא־תכעיסו אותי במעשׂה ידיכם ולא ארע לכם׃ [1]
7 ולא־שׁמעתם אלי נאם־יהוה למען הכעסוני במעשׂה ידיכם לרע לכם׃
8 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשׁר לא־שׁמעתם את־דברי׃
9 הנני שׁלח ולקחתי את־כל־משׁפחות צפון נאם־יהוה ואל־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי והבאתים על־הארץ הזאת ועל־ישׁביה ועל כל־הגוים האלה סביב והחרמתים ושׂמתים לשׁמה ולשׁרקה ולחרבות עולם׃
10 והאבדתי מהם קול שׂשׂון וקול שׂמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃
11 והיתה כל־הארץ הזאת לחרבה לשׁמה ועבדו הגוים האלה את־מלך בבל שׁבעים שׁנה׃
12 והיה כמלאות שׁבעים שׁנה אפקד על־מלך־בבל ועל־הגוי ההוא נאם־יהוה את־עונם ועל־ארץ כשׂדים ושׂמתי אתו לשׁממות עולם׃
13 והבאיתי על־הארץ ההיא את־כל־דברי אשׁר־דברתי עליה את כל־הכתוב בספר הזה אשׁר־נבא ירמיהו על־כל־הגוים׃
14 כי עבדו־בם גם־המה גוים רבים ומלכים גדולים ושׁלמתי להם כפעלם וכמעשׂה ידיהם׃
15 כי כה אמר יהוה אלהי ישׂראל אלי קח את־כוס היין החמה הזאת מידי והשׁקיתה אתו את־כל־הגוים אשׁר אנכי שׁלח אותך אליהם׃
16 ושׁתו והתגעשׁו והתהללו מפני החרב אשׁר אנכי שׁלח בינתם׃
17 ואקח את־הכוס מיד יהוה ואשׁקה את־כל־הגוים אשׁר־שׁלחני יהוה אליהם׃
18 את־ירושׁלם ואת־ערי יהודה ואת־מלכיה את־שׂריה לתת אתם לחרבה לשׁמה לשׁרקה ולקללה כיום הזה׃
19 את־פרעה מלך־מצרים ואת־עבדיו ואת־שׂריו ואת־כל־עמו׃
20 ואת כל־הערב ואת כל־מלכי ארץ העוץ ואת כל־מלכי ארץ פלשׁתים ואת־אשׁקלון ואת־עזה ואת־עקרון ואת שׁארית אשׁדוד׃
21 את־אדום ואת־מואב ואת־בני עמון׃
22 ואת כל־מלכי־צר ואת כל־מלכי צידון ואת מלכי האי אשׁר בעבר הים׃
23 ואת־דדן ואת־תימא ואת־בוז ואת כל־קצוצי פאה׃
24 ואת כל־מלכי ערב ואת כל־מלכי הערב השׁכנים במדבר׃
25 ואת כל־מלכי זמרי ואת כל־מלכי עילם ואת כל־מלכי מדי׃
26 ואת כל־מלכי הצפון הקרבים והרחקים אישׁ אל־אחיו ואת כל־הממלכות הארץ אשׁר על־פני האדמה ומלך שׁשׁך ישׁתה אחריהם׃
27 ואמרת אליהם כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל שׁתו ושׁכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשׁר אנכי שׁלח ביניכם׃
28 והיה כי ימאנו לקחת־הכוס מידך לשׁתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שׁתו תשׁתו׃
29 כי הנה בעיר אשׁר נקרא־שׁמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על־כל־ישׁבי הארץ נאם יהוה צבאות׃
30 ואתה תנבא אליהם את כל־הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישׁאג וממעון קדשׁו יתן קולו שׁאג ישׁאג על־נוהו הידד כדרכים יענה אל כל־ישׁבי הארץ׃
31 בא שׁאון עד־קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשׁפט הוא לכל־בשׂר הרשׁעים נתנם לחרב נאם־יהוה׃
32 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל־גוי וסער גדול יעור מירכתי־ארץ׃
33 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד־קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃
34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשׁו אדירי הצאן כי־מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
35 ואבד מנוס מן־הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃
36 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי־שׁדד יהוה את־מרעיתם׃
37 ונדמו נאות השׁלום מפני חרון אף־יהוה׃
38 עזב ככפיר סכו כי־היתה ארצם לשׁמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃