1 ויהי בשׁנה ההיא בראשׁית ממלכת צדקיה מלך־יהודה בשׁנת הרבעית בחדשׁ החמישׁי אמר אלי חנניה בן־עזור הנביא אשׁר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל־העם לאמר׃
2 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל לאמר שׁברתי את־על מלך בבל׃
3 בעוד שׁנתים ימים אני משׁיב אל־המקום הזה את־כל־כלי בית יהוה אשׁר לקח נבוכדנאצר מלך־בבל מן־המקום הזה ויביאם בבל׃
4 ואת־יכניה בן־יהויקים מלך־יהודה ואת־כל־גלות יהודה הבאים בבלה אני משׁיב אל־המקום הזה נאם־יהוה כי אשׁבר את־על מלך בבל׃
5 ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל־העם העמדים בבית יהוה׃
6 ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשׂה יהוה יקם יהוה את־דבריך אשׁר נבאת להשׁיב כלי בית־יהוה וכל־הגולה מבבל אל־המקום הזה׃
7 אך־שׁמע־נא הדבר הזה אשׁר אנכי דבר באזניך ובאזני כל־העם׃
8 הנביאים אשׁר היו לפני ולפניך מן־העולם וינבאו אל־ארצות רבות ועל־ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר׃
9 הנביא אשׁר ינבא לשׁלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשׁר־שׁלחו יהוה באמת׃
10 ויקח חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישׁברהו׃
11 ויאמר חנניה לעיני כל־העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשׁבר את־על נבכדנאצר מלך־בבל בעוד שׁנתים ימים מעל־צואר כל־הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃
12 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיה אחרי שׁבור חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר׃
13 הלוך ואמרת אל־חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שׁברת ועשׂית תחתיהן מטות ברזל׃
14 כי כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל על ברזל נתתי על־צואר כל־הגוים האלה לעבד את־נבכדנאצר מלך־בבל ועבדהו וגם את־חית השׂדה נתתי לו׃
15 ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא שׁמע־נא חנניה לא־שׁלחך יהוה ואתה הבטחת את־העם הזה על־שׁקר׃
16 לכן כה אמר יהוה הנני משׁלחך מעל פני האדמה השׁנה אתה מת כי־סרה דברת אל־יהוה׃
17 וימת חנניה הנביא בשׁנה ההיא בחדשׁ השׁביעי׃