1 למואב כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל הוי אל־נבו כי שׁדדה הבישׁה נלכדה קריתים הבישׁה המשׂגב וחתה׃
2 אין עוד תהלת מואב בחשׁבון חשׁבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם־מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
3 קול צעקה מחרונים שׁד ושׁבר גדול׃
4 נשׁברה מואב השׁמיעו זעקה צעוריה׃
5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שׁבר שׁמעו׃
6 נסו מלטו נפשׁכם ותהיינה כערוער במדבר׃
7 כי יען בטחך במעשׂיך ובאוצרותיך גם־את תלכדי ויצא כמישׁ בגולה כהניו ושׂריו יחד׃
8 ויבא שׁדד אל־כל־עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשׁמד המישׁר אשׁר אמר יהוה׃
9 תנו־ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשׁמה תהיינה מאין יושׁב בהן׃
10 ארור עשׂה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃
11 שׁאנן מואב מנעוריו ושׁקט הוא אל־שׁמריו ולא־הורק מכלי אל־כלי ובגולה לא הלך על־כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃
12 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ושׁלחתי־לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃
13 ובשׁ מואב מכמושׁ כאשׁר־בשׁו בית ישׂראל מבית אל מבטחם׃
14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשׁי־חיל למלחמה׃
15 שׁדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שׁמו׃
16 קרוב איד־מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
17 נדו לו כל־סביביו וכל ידעי שׁמו אמרו איכה נשׁבר מטה־עז מקל תפארה׃
18 רדי מכבוד ישׁבי בצמא ישׁבת בת־דיבון כי־שׁדד מואב עלה בך שׁחת מבצריך׃
19 אל־דרך עמדי וצפי יושׁבת ערוער שׁאלי־נס ונמלטה אמרי מה־נהיתה׃
20 הבישׁ מואב כי־חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שׁדד מואב׃
21 ומשׁפט בא אל־ארץ המישׁר אל־חלון ואל־יהצה ועל־מופעת׃
22 ועל־דיבון ועל־נבו ועל־בית דבלתים׃
23 ועל קריתים ועל־בית גמול ועל־בית מעון׃
24 ועל־קריות ועל־בצרה ועל כל־ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשׁברה נאם יהוה׃
26 השׁכירהו כי על־יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשׂחק גם־הוא׃
27 ואם לוא השׂחק היה לך ישׂראל אם־בגנבים נמצאה כי־מדי דבריך בו תתנודד׃
28 עזבו ערים ושׁכנו בסלע ישׁבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי־פחת׃
29 שׁמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃
30 אני ידעתי נאם־יהוה עברתו ולא־כן בדיו לא־כן עשׂו׃
31 על־כן על־מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל־אנשׁי קיר־חרשׂ יהגה׃
32 מבכי יעזר אבכה־לך הגפן שׂבמה נטישׁתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על־קיצך ועל־בצירך שׁדד נפל׃
33 ונאספה שׂמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השׁבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד׃
34 מזעקת חשׁבון עד־אלעלה עד־יהץ נתנו קולם מצער עד־חרנים עגלת שׁלשׁיה כי גם־מי נמרים למשׁמות יהיו׃
35 והשׁבתי למואב נאם־יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
36 על־כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל־אנשׁי קיר־חרשׂ כחלילים יהמה על־כן יתרת עשׂה אבדו׃
37 כי כל־ראשׁ קרחה וכל־זקן גרעה על כל־ידים גדדת ועל־מתנים שׂק׃
38 על כל־גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי־שׁברתי את־מואב ככלי אין־חפץ בו נאם־יהוה׃
39 איך חתה הילילו איך הפנה־ערף מואב בושׁ והיה מואב לשׂחק ולמחתה לכל־סביביו׃
40 כי־כה אמר יהוה הנה כנשׁר ידאה ופרשׂ כנפיו אל־מואב׃
41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשׂה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשׁה מצרה׃
42 ונשׁמד מואב מעם כי על־יהוה הגדיל׃
43 פחד ופחת ופח עליך יושׁב מואב נאם־יהוה׃
44 הניס מפני הפחד יפל אל־הפחת והעלה מן־הפחת ילכד בפח כי־אביא אליה אל־מואב שׁנת פקדתם נאם־יהוה׃
45 בצל חשׁבון עמדו מכח נסים כי־אשׁ יצא מחשׁבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שׁאון׃
46 אוי־לך מואב אבד עם־כמושׁ כי־לקחו בניך בשׁבי ובנתיך בשׁביה׃
47 ושׁבתי שׁבות־מואב באחרית הימים נאם־יהוה עד־הנה משׁפט מואב׃