1 ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ [1]
2 הרב דברים לא יענה ואם־אישׁ שׂפתים יצדק׃
3 בדיך מתים יחרישׁו ותלעג ואין מכלם׃
4 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃
5 ואולם מי־יתן אלוה דבר ויפתח שׂפתיו עמך׃
6 ויגד־לך תעלמות חכמה כי־כפלים לתושׁיה ודע כי־ישׁה לך אלוה מעונך׃
7 החקר אלוה תמצא אם עד־תכלית שׁדי תמצא׃ [2]
8 גבהי שׁמים מה־תפעל עמקה משׁאול מה־תדע׃
9 ארכה מארץ מדה ורחבה מני־ים׃
10 אם־יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישׁיבנו׃
11 כי־הוא ידע מתי־שׁוא וירא־און ולא יתבונן׃
12 ואישׁ נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃
13 אם־אתה הכינות לבך ופרשׂת אליו כפך׃
14 אם־און בידך הרחיקהו ואל־תשׁכן באהליך עולה׃
15 כי־אז תשׂא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃
16 כי־אתה עמל תשׁכח כמים עברו תזכר׃
17 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃
18 ובטחת כי־ישׁ תקוה וחפרת לבטח תשׁכב׃
19 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃
20 ועיני רשׁעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח־נפשׁ׃