1 ויען אליפז התימני ויאמר׃ [1]
2 החכם יענה דעת־רוח וימלא קדים בטנו׃
3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא־יועיל בם׃
4 אף־אתה תפר יראה ותגרע שׂיחה לפני־אל׃
5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשׁון ערומים׃
6 ירשׁיעך פיך ולא־אני ושׂפתיך יענו־בך׃
7 הראישׁון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃
8 הבסוד אלוה תשׁמע ותגרע אליך חכמה׃
9 מה־ידעת ולא נדע תבין ולא־עמנו הוא׃
10 גם־שׂב גם־ישׁישׁ בנו כביר מאביך ימים׃
11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃
12 מה־יקחך לבך ומה־ירזמון עיניך׃
13 כי־תשׁיב אל־אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
14 מה־אנושׁ כי־יזכה וכי־יצדק ילוד אשׁה׃
15 הן בקדשׁו לא יאמין ושׁמים לא־זכו בעיניו׃
16 אף כי־נתעב ונאלח אישׁ־שׁתה כמים עולה׃
17 אחוך שׁמע־לי וזה־חזיתי ואספרה׃
18 אשׁר־חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃
19 להם לבדם נתנה הארץ ולא־עבר זר בתוכם׃
20 כל־ימי רשׁע הוא מתחולל ומספר שׁנים נצפנו לעריץ׃
21 קול־פחדים באזניו בשׁלום שׁודד יבואנו׃
22 לא־יאמין שׁוב מני־חשׁך וצפו הוא אלי־חרב׃
23 נדד הוא ללחם איה ידע כי־נכון בידו יום־חשׁך׃
24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃
25 כי־נטה אל־אל ידו ואל־שׁדי יתגבר׃
26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃
27 כי־כסה פניו בחלבו ויעשׂ פימה עלי־כסל׃
28 וישׁכון ערים נכחדות בתים לא־ישׁבו למו אשׁר התעתדו לגלים׃
29 לא־יעשׁר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם׃
30 לא־יסור מני־חשׁך ינקתו תיבשׁ שׁלהבת ויסור ברוח פיו׃
31 אל־יאמן בשׁו נתעה כי־שׁוא תהיה תמורתו׃
32 בלא־יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃
33 יחמס כגפן בסרו וישׁלך כזית נצתו׃
34 כי־עדת חנף גלמוד ואשׁ אכלה אהלי־שׁחד׃
35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃