1 ויען איוב ויאמר׃
2 עד־אנה תוגיון נפשׁי ותדכאונני במלים׃
3 זה עשׂר פעמים תכלימוני לא־תבשׁו תהכרו־לי׃
4 ואף־אמנם שׁגיתי אתי תלין משׁוגתי׃
5 אם־אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃
6 דעו־אפו כי־אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשׁוע ואין משׁפט׃
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשׁך ישׂים׃
9 כבודי מעלי הפשׁיט ויסר עטרת ראשׁי׃
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
11 ויחר עלי אפו ויחשׁבני לו כצריו׃
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך־זרו ממני׃ [1]
14 חדלו קרובי ומידעי שׁכחוני׃
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשׁבני נכרי הייתי בעיניהם׃
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו־פי אתחנן־לו׃
17 רוחי זרה לאשׁתי וחנתי לבני בטני׃
18 גם־עוילים מאסו בי אקומה וידברו־בי׃
19 תעבוני כל־מתי סודי וזה־אהבתי נהפכו־בי׃
20 בעורי ובבשׂרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שׁני׃
21 חנני חנני אתם רעי כי יד־אלוה נגעה בי׃ [2]
22 למה תרדפני כמו־אל ומבשׂרי לא תשׂבעו׃
23 מי־יתן אפו ויכתבון מלי מי־יתן בספר ויחקו׃
24 בעט־ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על־עפר יקום׃ [3]
26 ואחר עורי נקפו־זאת ומבשׂרי אחזה אלוה׃
27 אשׁר אני אחזה־לי ועיני ראו ולא־זר כלו כליתי בחקי׃
28 כי תאמרו מה־נרדף־לו ושׁרשׁ דבר נמצא־בי׃
29 גורו לכם מפני־חרב כי־חמה עונות חרב למען תדעון שׁדין׃