1 ויען איוב ויאמר׃
2 שׁמעו שׁמוע מלתי ותהי־זאת תנחומתיכם׃
3 שׂאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃
4 האנכי לאדם שׂיחי ואם־מדוע לא־תקצר רוחי׃
5 פנו־אלי והשׁמו ושׂימו יד על־פה׃
6 ואם־זכרתי ונבהלתי ואחז בשׂרי פלצות׃
7 מדוע רשׁעים יחיו עתקו גם־גברו חיל׃
8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃
9 בתיהם שׁלום מפחד ולא שׁבט אלוה עליהם׃ [1]
10 שׁורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשׁכל׃
11 ישׁלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃
12 ישׂאו כתף וכנור וישׂמחו לקול עוגב׃
13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שׁאול יחתו׃
14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃
15 מה־שׁדי כי־נעבדנו ומה־נועיל כי נפגע־בו׃
16 הן לא בידם טובם עצת רשׁעים רחקה מני׃ [2]
17 כמה נר־רשׁעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃
18 יהיו כתבן לפני־רוח וכמץ גנבתו סופה׃
19 אלוה יצפן־לבניו אונו ישׁלם אליו וידע׃
20 יראו עינו כידו ומחמת שׁדי ישׁתה׃
21 כי מה־חפצו בביתו אחריו ומספר חדשׁיו חצצו׃
22 הלאל ילמד־דעת והוא רמים ישׁפוט׃
23 זה ימות בעצם תמו כלו שׁלאנן ושׁליו׃
24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישׁקה׃
25 וזה ימות בנפשׁ מרה ולא־אכל בטובה׃
26 יחד על־עפר ישׁכבו ורמה תכסה עליהם׃
27 הן ידעתי מחשׁבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃
28 כי תאמרו איה בית־נדיב ואיה אהל משׁכנות רשׁעים׃
29 הלא שׁאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃
30 כי ליום איד יחשׂך רע ליום עברות יובלו׃
31 מי־יגיד על־פניו דרכו והוא־עשׂה מי ישׁלם־לו׃
32 והוא לקברות יובל ועל־גדישׁ ישׁקוד׃
33 מתקו־לו רגבי נחל ואחריו כל־אדם ימשׁוך ולפניו אין מספר׃
34 ואיך תנחמוני הבל ותשׁובתיכם נשׁאר־מעל׃