1 כי ישׁ לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃
2 ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושׁה׃
3 קץ שׂם לחשׁך ולכל־תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃
4 פרץ נחל מעם־גר הנשׁכחים מני־רגל דלו מאנושׁ נעו׃
5 ארץ ממנה יצא־לחם ותחתיה נהפך כמו־אשׁ׃
6 מקום־ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃
7 נתיב לא־ידעו עיט ולא שׁזפתו עין איה׃ [1]
8 לא־הדריכהו בני־שׁחץ לא־עדה עליו שׁחל׃
9 בחלמישׁ שׁלח ידו הפך משׁרשׁ הרים׃
10 בצורות יארים בקע וכל־יקר ראתה עינו׃
11 מבכי נהרות חבשׁ ותעלמה יצא אור׃
12 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
13 לא־ידע אנושׁ ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
14 תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי׃
15 לא־יתן סגור תחתיה ולא ישׁקל כסף מחירה׃
16 לא־תסלה בכתם אופיר בשׁהם יקר וספיר׃
17 לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז׃
18 ראמות וגבישׁ לא יזכר ומשׁך חכמה מפנינים׃
19 לא־יערכנה פטדת־כושׁ בכתם טהור לא תסלה׃
20 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
21 ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השׁמים נסתרה׃
22 אבדון ומות אמרו באזנינו שׁמענו שׁמעה׃
23 אלהים הבין דרכה והוא ידע את־מקומה׃
24 כי־הוא לקצות־הארץ יביט תחת כל־השׁמים יראה׃
25 לעשׂות לרוח משׁקל ומים תכן במדה׃
26 בעשׂתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃ [2]
27 אז ראה ויספרה הכינה וגם־חקרה׃
28 ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃ [3]