1 ויען־יהוה את־איוב מנהסערה ויאמר׃ [1] [2]
2 מי זה מחשׁיך עצה במלין בלי־דעת׃
3 אזר־נא כגבר חלציך ואשׁאלך והודיעני׃
4 איפה היית ביסדי־ארץ הגד אם־ידעת בינה׃
5 מי־שׂם ממדיה כי תדע או מי־נטה עליה קו׃
6 על־מה אדניה הטבעו או מי־ירה אבן פנתה׃
7 ברן־יחד כוכבי בקר ויריעו כל־בני אלהים׃ [3]
8 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃
9 בשׂומי ענן לבשׁו וערפל חתלתו׃ [4]
10 ואשׁבר עליו חקי ואשׂים בריח ודלתים׃
11 ואמר עד־פה תבוא ולא תסיף ופא־ישׁית בגאון גליך׃
12 המימיך צוית בקר ידעתה שׁחר מקמו׃
13 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשׁעים ממנה׃
14 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבושׁ׃
15 וימנע מרשׁעים אורם וזרוע רמה תשׁבר׃
16 הבאת עד־נבכי־ים ובחקר תהום התהלכת׃
17 הנגלו לך שׁערי־מות ושׁערי צלמות תראה׃
18 התבננת עד־רחבי־ארץ הגד אם־ידעת כלה׃
19 אי־זה הדרך ישׁכן־אור וחשׁך אי־זה מקמו׃
20 כי תקחנו אל־גבולו וכי־תבין נתיבות ביתו׃
21 ידעת כי־אז תולד ומספר ימיך רבים׃
22 הבאת אל־אצרות שׁלג ואצרות ברד תראה׃
23 אשׁר־חשׂכתי לעת־צר ליום קרב ומלחמה׃
24 אי־זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי־ארץ׃
25 מי־פלג לשׁטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃ [5]
26 להמטיר על־ארץ לא־אישׁ מדבר לא־אדם בו׃
27 להשׂביע שׁאה ומשׁאה ולהצמיח מצא דשׁא׃
28 הישׁ־למטר אב או מי־הוליד אגלי־טל׃
29 מבטן מי יצא הקרח וכפר שׁמים מי ילדו׃
30 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃
31 התקשׁר מעדנות כימה או־משׁכות כסיל תפתח׃ [6]
32 התציא מזרות בעתו ועישׁ על־בניה תנחם׃
33 הידעת חקות שׁמים אם־תשׂים משׁטרו בארץ׃
34 התרים לעב קולך ושׁפעת־מים תכסך׃
35 התשׁלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃
36 מי־שׁת בטחות חכמה או מי־נתן לשׂכוי בינה׃
37 מי־יספר שׁחקים בחכמה ונבלי שׁמים מי ישׁכיב׃
38 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃
39 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃
40 כי־ישׁחו במעונות ישׁבו בסכה למו־ארב׃
41 מי יכין לערב צידו כי־ילדו אל־אל ישׁועו יתעו לבלי־אכל׃