1 קרא־נא הישׁ עונך ואל־מי מקדשׁים תפנה׃
2 כי־לאויל יהרג־כעשׂ ופתה תמית קנאה׃ [1]
3 אני־ראיתי אויל משׁרישׁ ואקוב נוהו פתאם׃
4 ירחקו בניו מישׁע וידכאו בשׁער ואין מציל׃
5 אשׁר קצירו רעב יאכל ואל־מצנים יקחהו ושׁאף צמים חילם׃
6 כי לא־יצא מעפר און ומאדמה לא־יצמח עמל׃ [2]
7 כי־אדם לעמל יולד ובני־רשׁף יגביהו עוף׃
8 אולם אני אדרשׁ אל־אל ואל־אלהים אשׂים דברתי׃
9 עשׂה גדלות ואין חקר נפלאות עד־אין מספר׃ [3]
10 הנתן מטר על־פני־ארץ ושׁלח מים על־פני חוצות׃
11 לשׂום שׁפלים למרום וקדרים שׂגבו ישׁע׃
12 מפר מחשׁבות ערומים ולא־תעשׂינה ידיהם תושׁיה׃ [4]
13 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃
14 יומם יפגשׁו־חשׁך וכלילה ימשׁשׁו בצהרים׃
15 וישׁע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃
16 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃
17 הנה אשׁרי אנושׁ יוכחנו אלוה ומוסר שׁדי אל־תמאס׃ [5]
18 כי הוא יכאיב ויחבשׁ ימחץ וידו תרפינה׃
19 בשׁשׁ צרות יצילך ובשׁבע לא־יגע בך רע׃ [6]
20 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃
21 בשׁוט לשׁון תחבא ולא־תירא משׁד כי יבוא׃
22 לשׁד ולכפן תשׂחק ומחית הארץ אל־תירא׃
23 כי עם־אבני השׂדה בריתך וחית השׂדה השׁלמה־לך׃
24 וידעת כי־שׁלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃
25 וידעת כי־רב זרעך וצאצאיך כעשׂב הארץ׃
26 תבוא בכלח אלי־קבר כעלות גדישׁ בעתו׃
27 הנה־זאת חקרנוה כן־היא שׁמענה ואתה דע־לך׃