1 ויען איוב ויאמר׃ [1]
2 אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנושׁ עם־אל׃
3 אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף׃
4 חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשׁה אליו וישׁלם׃ [2]
5 המעתיק הרים ולא ידעו אשׁר הפכם באפו׃
6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
8 נטה שׁמים לבדו ודורך על־במתי ים׃
9 עשׂה־עשׁ כסיל וכימה וחדרי תמן׃ [3]
10 עשׂה גדלות עד־אין חקר ונפלאות עד־אין מספר׃ [4]
11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא־אבין לו׃ [5]
12 הן יחתף מי ישׁיבנו מי־יאמר אליו מה־תעשׂה׃
13 אלוה לא־ישׁיב אפו תחתו שׁחחו עזרי רהב׃ [6]
14 אף כי־אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃
15 אשׁר אם־צדקתי לא אענה למשׁפטי אתחנן׃
16 אם־קראתי ויענני לא־אאמין כי־יאזין קולי׃
17 אשׁר־בשׂערה ישׁופני והרבה פצעי חנם׃
18 לא־יתנני השׁב רוחי כי ישׂבעני ממררים׃
19 אם־לכח אמיץ הנה ואם־למשׁפט מי יועידני׃
20 אם־אצדק פי ירשׁיעני תם־אני ויעקשׁני׃
21 תם־אני לא־אדע נפשׁי אמאס חיי׃
22 אחת היא על־כן אמרתי תם ורשׁע הוא מכלה׃
23 אם־שׁוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃
24 ארץ נתנה ביד־רשׁע פני־שׁפטיה יכסה אם־לא אפוא מי־הוא׃
25 וימי קלו מני־רץ ברחו לא־ראו טובה׃
26 חלפו עם־אניות אבה כנשׁר יטושׂ עלי־אכל׃
27 אם־אמרי אשׁכחה שׂיחי אעזבה פני ואבליגה׃
28 יגרתי כל־עצבתי ידעתי כי־לא תנקני׃
29 אנכי ארשׁע למה־זה הבל איגע׃
30 אם־התרחצתי במו־שׁלג והזכותי בבר כפי׃
31 אז בשׁחת תטבלני ותעבוני שׂלמותי׃
32 כי־לא־אישׁ כמני אעננו נבוא יחדו במשׁפט׃
33 לא ישׁ־בינינו מוכיח ישׁת ידו על־שׁנינו׃
34 יסר מעלי שׁבטו ואמתו אל־תבעתני׃
35 אדברה ולא איראנו כי לא־כן אנכי עמדי׃