1 ויהי דבר־יהוה אל־יונה בן־אמתי לאמר׃
2 קום לך אל־נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי־עלתה רעתם לפני׃
3 ויקם יונה לברח תרשׁישׁה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשׁישׁ ויתן שׂכרה וירד בה לבוא עמהם תרשׁישׁה מלפני יהוה׃ [1]
4 ויהוה הטיל רוח־גדולה אל־הים ויהי סער־גדול בים והאניה חשׁבה להשׁבר׃
5 וייראו המלחים ויזעקו אישׁ אל־אלהיו ויטלו את־הכלים אשׁר באניה אל־הים להקל מעליהם ויונה ירד אל־ירכתי הספינה וישׁכב וירדם׃
6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה־לך נרדם קום קרא אל־אלהיך אולי יתעשׁת האלהים לנו ולא נאבד׃
7 ויאמרו אישׁ אל־רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשׁלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על־יונה׃
8 ויאמרו אליו הגידה־נא לנו באשׁר למי־הרעה הזאת לנו מה־מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי־מזה עם אתה׃
9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת־יהוה אלהי השׁמים אני ירא אשׁר־עשׂה את־הים ואת־היבשׁה׃
10 וייראו האנשׁים יראה גדולה ויאמרו אליו מה־זאת עשׂית כי־ידעו האנשׁים כי־מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם׃
11 ויאמרו אליו מה־נעשׂה לך וישׁתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃
12 ויאמר אליהם שׂאוני והטילני אל־הים וישׁתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשׁלי הסער הגדול הזה עליכם׃
13 ויחתרו האנשׁים להשׁיב אל־היבשׁה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃
14 ויקראו אל־יהוה ויאמרו אנה יהוה אל־נא נאבדה בנפשׁ האישׁ הזה ואל־תתן עלינו דם נקיא כי־אתה יהוה כאשׁר חפצת עשׂית׃
15 וישׂאו את־יונה ויטלהו אל־הים ויעמד הים מזעפו׃
16 וייראו האנשׁים יראה גדולה את־יהוה ויזבחו־זבח ליהוה וידרו נדרים׃