1 וירע אל־יונה רעה גדולה ויחר לו׃
2 ויתפלל אל־יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא־זה דברי עד־היותי על־אדמתי על־כן קדמתי לברח תרשׁישׁה כי ידעתי כי אתה אל־חנון ורחום ארך אפים ורב־חסד ונחם על־הרעה׃
3 ועתה יהוה קח־נא את־נפשׁי ממני כי טוב מותי מחיי׃
4 ויאמר יהוה ההיטב חרה לך׃
5 ויצא יונה מן־העיר וישׁב מקדם לעיר ויעשׂ לו שׁם סכה וישׁב תחתיה בצל עד אשׁר יראה מה־יהיה בעיר׃
6 וימן יהוה־אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על־ראשׁו להציל לו מרעתו וישׂמח יונה על־הקיקיון שׂמחה גדולה׃
7 וימן האלהים תולעת בעלות השׁחר למחרת ותך את־הקיקיון וייבשׁ׃
8 ויהי כזרח השׁמשׁ וימן אלהים רוח קדים חרישׁית ותך השׁמשׁ על־ראשׁ יונה ויתעלף וישׁאל את־נפשׁו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃
9 ויאמר אלהים אל־יונה ההיטב חרה־לך על־הקיקיון ויאמר היטב חרה־לי עד־מות׃
10 ויאמר יהוה אתה חסת על־הקיקיון אשׁר לא־עמלת בו ולא גדלתו שׁבן־לילה היה ובן־לילה אבד׃
11 ואני לא אחוס על־נינוה העיר הגדולה אשׁר ישׁ־בה הרבה משׁתים־עשׂרה רבו אדם אשׁר לא־ידע בין־ימינו לשׂמאלו ובהמה רבה׃